* 1, פ"י, — א) הטמין דבר כדי שלא יראוהו, הסתירו, קבעו באדמה, verstecken; cacher; hide: גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון (מדות א ו).  מקק ספרים ומקק מטפחותיהם כל שהן שמצניעין אותן לגונזן (שבת ט ו).  בראשונה היו אומרים משלי ושה"ש וקהלת גנוזים היו שהם היו אומרים משלות (אדר"נ א). גנז (יחזקיה) ספר רפואות (פסח' נו.).  בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זא"ז ומפני מה לא גנזוהו מפני שתחילתו דברי תורה (שבת ל:).  זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד על גבי מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי שקעהו תחת הנדבך אף הוא צוה עליו וגנזו (שם קטו.).  הגליונים וספרי הצדוקים אין מצילין אותם מפני הדליקה ר' יוסי אמר בחול קודר את האזכרות שבהן וגונזן והשאר שורפן (שם קיו.).  אמרו לפניו חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות (שם פח:).  אמר (משה) לפניו רבש"ע חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום (שם פט.).  נשמתן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד (שם קנב:).  — ב) עשה גנזים, צבר כסף וזהב ואבנים טובות, Schätze sammein; amasser des trésors; to hoord up: מעשה במונבז המלך שעמד ובזבז כל אוצרותיו לעניים שהיו לו בשני בצרות שלחו לו אחיו ואמרו לו אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על של אבותם ואתה עמדתה ובזבזתה שלך ושל אבותיך אמר להם אבותיי גנזו אוצרות למטה ואני גנזתי אוצרות למעלה שנא' אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף אבותיי גנזו אוצרות במקום שהיד יכולה לשלוט בה ואני גנזתי אוצרות במקום שאין היד יכולה לשלוט בה שנא' צדק ומשפט מכון כסאך וגו' אבותיי גנזו אוצרות שאין עושין פירות ואני גנזתי אוצרות שעושין פירות שנא' צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו אבותיי גנזו אוצרות של ממון ואני גנזתי אוצרות של נפשות שנא' פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אבותיי גנזו לאחרים ואני גנזתי לעצמי שמא' ולך תהיה צדקה אבותיי גנזו אוצרות בעולם הזה ואני גנזתי אוצרות לעוה"ב שנא' והלך לפניך צדקך (תוספתא פאה ד יח). 

— נִפע', *נִגְנַז, — שגנזו אותו: ובשנה השניה לאחזיה נגנז אליהו ולא נראה עד שיבא מלך המשיח (סעו"ר יז).  עד שלא נמחקה המגילה אמרה איני שותה מגילתה נגנזת ומנחתה מתפזרת על הדשן (סוט' ג ג).  וחנניה בן חזקיה שמו אלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה (חגי' יג.).  ספר תורה שכתבו מין ישרף כתבו נכרי יגנז (גיט' מה:).  מעשה בתורתו של אלכסנדרוס שהיו כל אזכרותיה כתובות בזהב ובא מעשה לפני חכמים ואמרו תגנז (סופר' א ט).  הבהיקה כל לוד מאורן (של אבני כדכוד) והשליכן לארץ ונגנזו (פסיק' דר"כ, עניה סוערה).  לפי שעה נבראתה ונגנזה (םסיק' רבתי, אנכי אנכי).  שכתבה (את המגלה) שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו (ר"י ברצלוני, הלכ' ס"ת לב).  — ואמר המשורר: במקום ארונך אשר נגנז ובמקום כרוביך אשר שכנו חדרי חדריך (ר"י הלוי, ציון הלא).

— נִתפ', °נִתְגַּנֵּז, — כמו נגנז: שאני מגיד וקורא שיתנו לי נשמות להתגנז בי (עמה"מ, עולם התהו עב).