גִּסָּה
° 1, — לא נהוג.
— נִתפ', °נִתְגַּסָּה, — נעשה גס, עבה: וכלל פי' המראה כי הדבר שאינו גוף כשיהיה בו ההויה במחשבה הדקה הפשוטה תתעבה ותתגסה ותרד עד שתהיה גופנית ממש (אגרות הרמב"ם ה). ואם ישלשל הרבה מאד בחליו זה רע ואם אח"כ מתגסה בטנו עוד יותר רע (ר"י צהלון, אוצה"ח ה ו).
1 מן שה"ת גס בהוספת ה בסוף.