ב. גַּף
כנ' גַּפּוֹ, — בְּגַפּוֹ, לבדו, בלי אשה ובנים, allein; seul; alone: אם בְּגַפּוֹ יבא (העבד העברי) בְּגַפּוֹ יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בְּגַפּוֹ (שמות כא ג-ד).