קל לא נהוג.

— פִע', *גִּפֵּף, — א) גִּפֵּף את פלוני בזרועותיו, חִבְּקוֹ, umarmen; embrasser; embrace: המגפף ומנשק ומכבד (סנה' ז ז).  מפני שהנשים נדות מגפפות אותו (את הילד) ומנשקות אותו (תוספתא טהר' ג ח).  למלך שהיה יוצא מפלטין שלו והיה מנשק בכתלים ומגפף1 בעמודים ואומר הוי שלום ביתי הוי שלום פלטין שלי (פסיק' דר"כ, דברי ירמיהו יג).  כיון שמתו התחילו המלאכים מגפפין ומנשקין אותם (מד"ר שה"ש, חכו ממתקים).  והיו בנות ציון וכו' אוחזות זו בזו וחוזרות ומבקשות (לחם) בתוך העיר ולא היו מוצאות והיו מגפפות את העמודים ומתות עליהם בראש כל פינה (פסיק' רבתי כו).  — ואמר הפיטן:  הושטת ימינך באהב לְגַפְּפִי, ועתה מושיעי לא תרפי, תהלת יי' ידבר פי (יוצר יוה"כ, אדברה תחנונים).  —  ב) בהשאלה, הקיף דבר כמו בסיָג וכדומה, umkreisen; entourer; surround: גיפפו (את הסרוד) מארבע רוחותיו (כלים יה ב). 

— פֻע', *גֻּפַּף, מְגֻפָּף, — א) שגפפו אותו, שהקיפוהו: פיאה אינה מצלת  מרוח אחת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה (ירוש' כלא' ד כט:).  ובמבוי עד שיהיה מגופף מד' רוחותיו (שם סוכה א נא ד).  ג' קרפיפות זה בצד זה ושנים החיצונים מגופפים והאמצעי אינו מגופף (ערוב' צג.).  — ב) אזניו מְגֻפָּפוֹת2, סתומות: פיו בלום ורגליו מוהלמות וכו' אזניו מגופפות בחסוסה אחת לא ישחט (תוספתא בכור' ד יג). איזה הוא נמוס כל שאין לו קרניים וכו' צומת שאזניה מגופפות (שם יו).