גִּרְסָה

°1, ש"נ, מ"ר גִּרְסוֹת, גִּרְסָאוֹת, — א) נוסחה בכלל, לשון הספר כמו שהוא, Text; texte:  ילמד אדם מרבו עד שתהא גירסת התלמוד ופירושו שגורה לו בפיו (רש"י ע"ז יט.).  —  ובכלל למוד, תלמוד:  אל תיגע להעשיר לעשות גירסתך חבילות חבילות (הוא, משלי כג ד).  ובמה יכל לו דוד בגרסתו שלא היה שותק לילה ויום (הריקנטי, אבן יקרה ב, יתרו).  ולומד גרסתו בסוכה (ספר הקנה עו:).  — ב) שנוי שבין נוסחה אחת ונוסחה אחרת בגוף הספר Variant: יש ספרים משובשים שכתוב בהן וכו' וגירסת שוטים היא זו (רש"י כתוב' פ.).  וכפי גירסת הלכות גדולות משמע וכו' (תוספ' נזיר נט.).  לפי גרסת הספרים שלנו הבעיא בתער ממש (שם).  והגרסה הנכונה תנא אקרא קאי מלמד התלמ', נשא.  לפי גרסת הירושלמי (תשו' הר"ן גירונדי יז).  וכתב הרב בעל התוספות הספרים שגרסתן כיון דקא מודה וכו' זאת הגירסה היא בפקדון שלא נתן להוצאה (התרומות ז ב).  — ומ"ר:  אמנם משתי הגרסות משמע בביאור שעצם השמים אינו עצם גופי (תגמ' הנפש ה.).



1 בארמ' גרסא:  דלא הוה פסק פומיה מגירסא שבת ל:.  גירסא דינקותא שם כא:.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים