1, פ"י, עת' יִגְרַע, — א) גָּרַע ממנו, הפחית, עשה פחות, לא כל כך הרבה, ההפך מן הוסיף, vermindern; diminuer; diminish: ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תִגְרְעוּ ממנו שמות ה ח.  לא תִגְרְעוּ מלבניכם דבר יום ביומו שם יט. שארה כסותה ועונתה לא יִגְרָע שם כא י, לאמר יספיק לה בכמות לא פחות מקודם.  את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תִגְרַע ממנו דבר' יג א. עמד בחצר בית יי' ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית יי' את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל תִגְרַע דבר ירמ' כו ב. לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תִגְרְעוּ ממנו דבר' ד ב. והנה נטיתי ידי עליך וָאֶגְרַע חקך יחזק' יו כז. ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לִגְרֹעַ קהל' ג יד. שכל המוסיף גורע סנה' כט.. גורעין ומוסיפין ודורשין יומא מח.. — ומצוי בחכמת החשבון: לגרוע חשבון אחד מחשבון אחר קל הוא וכו' כתוב החשבון שתרצה לגרוע ממנו בטור העליון וכתוב המספרים שתחפוץ לגרעם בטור השפל ראב"ע, ספר המספר ד. והוצרכו לגרוע ממנה אמה כנגד תקרת התא תוספות יומא נב.. ואם נמשכת תקופת תמוז בתוספת הזאת יתר מחדש לבנה תגרע ממנו חדש לבנה והנשאר הוא מרחק תקופת תמוז מן החדש הה' לחדש תקופת ניסן הרמב"ם, בראש הגיון הנפש לר"א בר חייא. — ומליצה, אינו גֹרע עיניו מפלוני, לא יחדל אף רגע להתבונן בו: לא יִגְרַע מצדיק עיניו איוב לו ז. 

— פָעו', גָּרוּעַ, עי' זה הערך.

— נִפע', נִגְרַע, — שגרעו ממנו: אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נִגְרָע מעבדתכם דבר שמות ה יא. ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל וְנִגְרַע מערכך ויקר' כז יח., ר"ל שיגרע את הסכום מן הערך.  והיו (בנות צלפחד) לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים וְנִגְרְעָה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יִגָּרֵעַ ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן וכו' ומנחלת מטה אבותינו יִגָּרַע נחלתן במדב' לו ג-ד. (בזמן שנתן) לה דינר תיגרע עד פרוטה (בזמן שנתן) לה פרוטה לא תיגרע כלל קדוש' יא:. באותה שעה (שחטא אדה"ר) נגרע גובה קומתו של אדם ונעשית של מאה אמה מד"ר שה"ש, הנה מטתו. כי כבר נגרע ממנה אמה תוספ' יומ' נב.. כשמסלקין חתיכה של ברזל מן האש ורוצה להקטינה מניחה על המסמר ומכה בקורנוס ונגרעת ר"ש כלים יב ד. —  יִגָּרַע השם מתוך המשפחה, במשמ' יוסר, ימָחק, יאבד: אבינו מת במדבר וגו' ובנים לא היו לו למה יִגָּרַע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן במדב' כז ג-ד. — ובהשאלה במוסריות נִגְרַע, היה פחות במעלה: אנחנו טמאים לנפש אדם למה נִגָּרַע לבלתי הקריב את קרבן יי' במעדו במדב' ט ז. 

— פִע', *גֵּרַע, — כמו קל: והפדה מלמד שמגרעת פדיונה ויוצאה קדוש' יד:. שמגרע מדמיו לפי שנים שעברו ערוך, ערך זה. וכשהיה מגרע חצי אמה מכל כותל וכו' נמצא התא התחתונה חמש על חמש תוספ' יומ' נב.. 

— הִפע', °הִגְרִיעַ, — כמו גָּרַע בקל: כי זה הפתרון טוב מהוסיף ומהחסיר ולו לא יכולנו להוציא לו מוצא אזי הוספנו והגרענו תשוב' תלמ' מנח' על דונש, אלוף. באמרו תנור וכירים יתץ וכו' הוסיף בכירים ויו ולא הגריעה ולא החסיר המלה משתי קצותיה שם. 

— נִתפ', °נִתְגָּרֵעַ, —  נפחת ונתקלקל: שאתה חייב לערלים לאלפים ולרבבות ונתגרע בזה הימנותך שו"ת חכם צבי קמז. ושמעון ממאן לחלוק באומרו שיתגרע הבית בחלקו ויפחתו דמיו שו"ת תרומ' הדשן רלו.