דַּאַב

°, ש"ז — כמו דְּאָבָה:  אזכור מעללי יה, ואתן לו הודיה, ממעשה שהיה, בימי מתתיה, בהיות בזויה, שבורה ודחויה, מתוך דַּאַב ודויה, הוציאה לרויה (זולת חנוכה, מחז' רומני).

חיפוש במילון: