פ"ע, עת' אֶדְאַג, בהפס' יִדְאָג, כינ' דֹּאֵג, דֹּאֲגִים, — א) דָּאַג לפלוני, חש רגש של מורא ומגור שמא קרה לו לפלוני איזה מקרה רע, besorgt sein; s`inquiéter; be afraid: ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות וְדָאַג לנו ש"א ט ה. נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות וְדָאַג לכם לאמר מה אעשה לבני שם י ב. — ובמשמ' *התבונן לו מה חסר לו, ואמר בן סירא: ראש שמוך אל תתנשא היה להם כאחד מהם דאג להם ואחר תסוב ב"ס גני' לה א. הדואג לעמו מחתף ומחזק עיר מצר שם נ ד. — וְדָאַג אֶת הדבר, יש לו מגור מפני הדבר הזה: ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו אני דֹאֵג אֶת היהודים אשר נפלו אל הכשדים פן יתנו אתי בידם והתעללו בי ירמ' לח יט. ואת מי דָּאַגְתְּ ותיראי כי תכזבי ישע' נז יא. —  ומן הדבר: והרעב אשר אתם דֹּאֲגִים ממנו שם ידבק אחריכם ירמ' מב יו.  כי עוני אגיד אֶדְאַג מחטאתי תהל' לח יט. שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ובלילה ידאג מפני אסכרה ברכ' מ.. — ובהחלט, בלי הדבר שגורם המגור: והיה (האיש הבוטח באלהים) כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא יִדְאָג ירמ' יז ח. מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר יומא עו.. אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים והיו דואגים ואומרים שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה מו"ק ט.. מי שלבו דואג בקרבו חגי' יג.. — °ודאג על דבר: שנמצא מלך ירד ממלכותו והוא דואג על זה ורבים לא היה להם מלכות ואינם דואגים רש"ט פלקיירא, צרי היגון ח.. אל תדאג צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום מחר בא ואינך ודאגת על עולם לא לך ב"ס, תרג' ב"ז ל כג-כד. — ובינוני כמו °שֵׁם: עד שיבכה הדואג ראב"ע קהלת ג ד. והוא המעציב גם כן והדואג תמיד לכל אדם אם יפגע בו ואינו משמח כלל ר"י אברבנל, שופט', משל יותם. ואמר החכם הדואג אשר לא יתם יגונו מי שמבקש יותר מכדי ספוקו מ' אלדבי, ש"א ה ט. וצריך שיבחרו לו (להנולד) מינקת שתהא נערה בינונית וכו' ולא אשת כסילות ולא כעסנית ולא דואגת לפי שרוע הלב היא סבה להפסד החלב שם שם ב. — ב) דָּאַג הים, רגש וזעף והעלה גלים: נמגו כים דֹּאֵג1. 

— נִפע', °נִדְאַג על דבר, מקור הִדָּאֵג, —  כמו קל: כי הקור הרב עושה את האדם ואת העצבים עצלים ומאוחרים וקודרים ונדאגים וחולים חכמוני, יצירה ד. ויהי כראותו את המראה הגדול אמר אוי לי כי מות אמות וכו' ובהדאגו על הדבר השיבו אחד מן השרים ויאמר אליו אל תירא מנחם, טמא. כשהן גדילין גדילה פרנסתן ועושרן עמהן ואינך צריך להדאג עליהן רש"י ערוב' נד.. כתבתי שורותי להשיב רוחו אליו ולבשרו על קורותיו כיש את לבי כי על כל צרותיו צר לי ובהדאגו נפשי דואגת ובהנחתו תשוב רוחי תשו' ר"ת, הוצ' מק"נ 46. למה השתוקק משה לחיים הללו ונדאג על פרידתם הואיל ויש עולם עליון ר"י לטיף, אגר' התשו' נז. 

— הִפע', °הִדְאִיג, — גרם שידאג: ואעפ"י שמדאיג ומקרר שבת הגוף ש' דונולו, חכמוני, יציר' ד. ולא עצבו אביו כלומר לא הרגיזו ולא הדאיגו שרשי רד"ק, עצב. וישקד (החולה) בשינה ובמרגוע ובמנוחה ויעזב הכעס והחמה ולא יורד עליו מה שידאיג וידאיב קאנון ג י ה ו. אבל כדי להדאיג עוד את נפשו יבוא לארצו בקלון ובחרפה ר"י אברבנל, מ"ב כ. — ואמר הפיטן: מטריד בעוקצן ומדאיג חיות ורומסן מחז' רומני, קינה לת"ב. 

— הִתפ', °הִתְדָּאֵג, — נתהוה בקרבו רגש המגור והצער: שאין טוב לאדם שיעשה המלאכה על צד ההכרח והאונס מתדאג עליה ובעל כרחו ר"י אברבנל, נחלת אבות א.