דַּבְדְּבָנִית

* 1 , ש"נ, מ"ר דַּבְדְּבָנִיּוֹת, — א) ענבים גמולים ביותר שנתרככו ונתמעכו והעסיס זב מהן: והדבש והדבדבניות2 אעפ"י שמנטפין ע"ז ב ז.  דבש ודובדבניות ומה דודבניות מענבים אף הדבש דבש מענבים שו"ת הר"נ גירונדי ה. — ואמר המליץ: עד אשר יאפו לחם משונה מעשה רשת כעכין ולחמניות ןעליהן דבש והדבדבניות3 אבן בחן סה:.



1 לא נתברר מקורו, ועי' הערה שלקמן.

2 כך הגרסה בנוסח' הדפוס בש"ס וילנה, וכך כתובה מלה זו בפרוש ר"ח, וכן בערוך, אך בקצת ספרים דברניות, ובמשנ' דפוס נפ': דמדמניות, ועי' זה דמדמנית.  והנה, בפרוש ר"ח הנדפס בש"ס וילנה חסרות כאן מלים אחדות ששם לפי הנראה היה פרוש מלה זו, ולכן אין לברר אם הפרוש שהובא בהערוך לקוח מר"ח או אין.  והביא הערוך שני פרושים: ציראס"י והוא חב אלמלוך حب الملوك במקור נדפס 'الکوك' וי"מ מין ענבים. ע"כ.  והכונה בדבדבניות לפי הפרוש הראשון היא לאותם הגרגרים האדומים בגלעין בפנים שקראו להם גם גדגדנית, עי' זה הערך.  וכהי"מ פרש גם רש"י: אשכולות של ענבים.  ואעפ"י שהרמב"ם הלך בדרך אחרת ופרש דבדבניות החתיכות שרודין מן הכורת שבהן הדבש, ע"כ, ובפרוש הדברים הרמב"ם הוא בן סמך ביותר, מ"מ כאן נראים דברי המפרשים דבדבניות בענבים, וראיה לפרוש זה ממה שרמו שם בגמ' על משנתנו ממה שאמרו במקום אחר הבוצר לגת הוכשר, משמע קצת כי הדבדבניות הן כמו"כ ענבים, אלא שנראה כי הן ענבים מנטפים, מפני שהם כבר קצת מעוכים מרוב בשולם.

3 ואולי כונתו כמו פרוש א' של הערוך לגרגרי המלך.

חיפוש במילון: