°, ת"ז, לנק' דְּבֵקִית, —  שיש בו הטבע להדבק, ansteckend; infectueux; infectious:  איך החולי הנורא (הדֶבֶר) הוא דבקיי (מעשה טוביה, משמ' הבית ב).  קליפתו אדמוני ועצו קל ודבקי (י' שנהק, תולדות הצמחים).