1, פ"י, עבר דָּחַפְתִּי, אֶדְחֹף, פעו' דָּחוּף, — כמו א. דָּחָה, דחאו בכח: חולק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו (של שעיר המשתלח) ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד יומא ו ו. בית הסקילה היה גבוה שתי קומות אחד מן העדים דוחפו על מתניו סנה' ו ד דחפו לתוך המים או לתוך האור ואינו יכול לעלות משם ומת שם ט א. מעשה בעכו"ם אחד שבא לפני שמאי א"ל גיירני ע"מ שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת דחפו באמת הבנין שבידו שבת לא.. ותקרבון אלי כולכם ותאמרו בערבוביא ילדים דוחפים את הזקנים זקנים דוחפים את הראשים ספרי דבר' כ. רב כהנא אמר שהוחלקה במימי רגליה רבא אמר שדחפתה חברתה ב"ק נח.. מעשה ביוסף הכהן שמתה אשתו בערבי פסחים ולא רצה ליטמא לה ודחפוהו חביריו וטמאוהו על כרחו שמח' ד ט. כיון שראה אותה (הנחש את חוה) עוברת לפני העץ נטלה ודחפה עליו אמר לה הא לא מיתת מד"ר בראש' יט. למלך בשר ודם שמרדה עליו אשתו ובניו עמד ודחפן מביתו והוציאן לחוץ שם ויקר' ב. 

— פַעו', דָּחוּף, מ"ר דְּחוּפִים, — ממהרים, כאלו דחף אותם איש: הרצים יצאו דְחוּפִים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה אסת' ג יה. הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים וּדְחוּפִים בדבר המלך שם ח יד. — ובהשאלה, *מיתה דחופה, שבאה במהרה: חלה יום אחד ומת זו היא מיתה דחופה מו"ק כח.. — ובמשמ' *מרוחקים, מגורשים: שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין יבמ' מז.. אמר הקב"ה מי גרם לי להטיב לעכו"ם אלא ישראל שכל זמן שעכו"ם שרויין בטוב הם דחופים ונזופים ומטולטלים אדר"נ כ. — ואמר הפיטן: פרש זה ספר תולדות אדם, ונמצא דור שלישי דחוף מבני אדם, כהוחל לקרוא בשם מעשה ידי אדם יוצר א' שבוע', פרש. 

 נִפע', נִדְחַף, – שדחפוהו, ובהשאלה מהר בבהלה כאלו דחפו אדם: ויפן אליו (אל המלך עזיהו) עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נִדְחַף לצאת כי נגעו יי' דהי"ב כו כ. וישב מרדכי אל שער המלך והמן נִדְחַף אל ביתו אבל וחפוי ראש אסת' ו יב. – *והלך על כרחו: בלעם על ידי לשונו נדחף לגיהנם תנחומא מצורע א. לפי שבמסיבתם (של השמים) ובמרוצתם העצומה תמיד סביבה (של הארץ) היא נהדפת לה מפניהם מכל צד בשוה ולכן היא נדחפת לאמצע מ' אלדבי ש"א ב ב. – ובמשמ' ידחף את עצמו, העתיק את עצמו מעט מעט כמו בדחיפה, בקפיצה: יש קיטע שיבשו וכווצו גידי שוקיו ואפילו על  ארכובותיו אינו יכול לילך ועושין כמין כסא נמוך ויושב עליו וכשהוא מהלך נסמך על ידיו בספסלים קטנים ועוקר גופו מן הארץ ונדחף לפניו וחוזר ונח על אחוריו והכסא קשור לו מאחריו רש"י שבת סו..

– פֻע', °דֻּחַף, דּוּחַף, – כמו נפעל: דרך דּוּחַף (אדה"ר) מבית האוצר, והראהו כי המצע קצר, דוה לבו כבט ביאת צר קינ' לת"ב, איכה את אשר.