דָּחַקְתִּי, עת' אֶדְחֹק, — א) פ"י, לחץ אותו, נגע בו בכח עד שיחוש כֹבד או קצת כאב, drücken; presser; to press:  ואיש אחיו לא יִדְחָקוּן גבר במסלתו ילכון יוא' ב ח. — *ודחקו אל מקום פלוני, גם בדברים לא בע"ח, הכניסו בכח של דחיקה: של בית רבן גמליאל היה נכנס ושקלו בין אצבעותיו וזורקו לפני התורם והתורם מתכוין ודוחקו לקופה שקל' ג ג. הוחלקה (הרטיה) למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ערוב' קב:. — ובהשאלה, במוסריות, דָּחַק אותו, הציק לו, צער אותו בכח שלטון עריצות, bedrücken; opprimer; oppress: כי ינחם יי' מנאקתם (של ישראל) מפני לחציהם וְדֹחֲקֵיהֶם שופט' ב יח. — ובמשמ' *האיץ באדם לעשות דבר: היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק אבות ב יה. אמר רבי אבהו מעשה באמו של רבי ליעזר שהיתה דוחקת בו לשאת את בת אחותו ירוש' יבמ' יג ב . נתן עיניו רבן יוחנן בן זכאי בר' אליעזר ואמר ליה פתח ודרוש א"ל איני יכול לפתוח דחק עליו ודחקוהו התלמידים עמד ופתח ודרש אדר"נ ו. — °ודחק את עצמו, התאמץ: דחקה (האשה) עצמה ועשתה יתר מן הראוי רמב"ם אישות כא ב. — *דָּחַק את השעה, התאמץ שיבוא הדבר יותר מהרה: כל הדוחק את השעה שעה דוחקתו ברכ' סד., ר"ל המקרים דוחקים אותו לאחור. — ב) *פ"ע, דחק ונכנס למקום, התאמץ ופנה לו דרך במאמצי כח ונכנס: למלך בשר ודם שעשה סעודה לעבדיו בא עני אחד ועמד על הפתח אמר להם תנו לי פרוסה אחת ולא השגיחו עליו דחק ונכנס אצל המלך א"ל אדוני המלך מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת ברכ' לא:. רבי פתח אוצרות בשני בצורת אמר יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה וכו' אבל עמי הארץ אל יכנסו דחק ר' יונתן בן עמרם ונכנס וכו' א"ל פרנסני ככלב וכעורב ב"ב ח.. ר' אליעזר אומר יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין פסח' סז:. ומה בר בטני כל הנשים של בית אביך כיון שמתעברות שוב אינן רואות פני המלך ואני דחקתי ונכנסתי כדי שיהא לי בן מזורז ומלובן סנה' ע:. — וגם לדבר לא בע"ח, בולט כמו בכח: ויאריכו הבדים וכו' הא כיצד דוחקין ובולטין בפרוכת ודומין כמין שני דדי אשה מנח' צח:. — *דחק בממונו, על ממונו: מי דחק בממוניו של סיחון ועוג משה וכל המצומתים לו מי דחק על ממונו של סיסרא דבורה וברק מד"ר ויקר' כח, ועי' לחץ. 

— פָעו', * דָּחוּק, דְּחוּקָה, דְּחוּקִים, דְּחוּקוֹת, — מקום דחוק, שאין שם די מקום: פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה מקום דחוק לתלמידים ויצא לשדה שבת קכז.. פרצה דחוקה מותר ליכנס בה בשבת ואעפ"י שמשיר צרורות נדה סד:. — לחם דחוק, שאין בו כדי שביעה: פעם אחת הלך רבי למקום אחד וראה פת דחוק לתלמידים א"ר אין כאן פלטר שם ע"ז לה:. —  ובמשמ' °לחוצים, שמציקים להם: הנה העת תרויח לַדְּחוּקִים, ותעשה דין ומשפט לעשוקים סליח' יום ב, אויתיך. — עני דחוק: וסדר החלוקה (לעניים) כך הוא הדחוק שבדלים שרוצה להתפרנס בכל יום מן התמחוי נותנין לו בכל יום ערב ובקר מזונות מנורת המאור רג. 

— נִפע', *נִדְחַק, — שדבר מהדברים דחקו, מכריח אותו לעשות, הוא נחוץ לעשות: מוסף התנור של בעלי בתים טהור ושל נחתומין טמא וכו' מפני שהוא אופה בו כשהוא נדחק כלים ה ה. אמר הקב"ה ישראל סגולתי הם וכו' אין ערב לבעליה ליגע בם ואם נדחקה יד ונטל הימנה מיד הוא טרוד להחזיר כל מה שנטל הימנה פסיק' רבתי יא. — ובמשמ' דחק את עצמו, הכריח א"ע, האיץ בעצמו: כביכול נדחק להיות מדבר מעל הכפורת מבין שני הכרובים ילק' ויקר' תל. נדחק שאול לאמר לעבדיו שיבקשו לו אשה לשאול בה באוב ר"י אברבנל, ש"א כח. 

— הִפע', *הִדְחִיק, — כמו קל: לזאב שנפל על הצאן אמר בעל הצאן לרועה חשוב כמה חסרו להודיעך כמה הזנות מדחקת שזה יחיד ועל ידו נפלו כ"ד אלף מישראל מד"ר במדב' כ. שראה אותו מדבר עם אשה בדרך וכו' ונתגלתה לפניו ואמרה לו ראובן אי אתה יודע שיהודית אני פלונית בת פלוני ואתה מדחיקני כ"כ כיון ששמע דבריה פירש לו לצד אחר תשו' גא' מו"מ קעא, בית תלמוד ה. 

— פִע', * דִּחַק, — כמו קל: מלך שיצא לו למדבר והביאו לו מטה קצרה התחיל מצטער בעצמו ומדחק באיבריו מד"ר שה"ש, הנך יפה דודי. הממחק את הכרישה מדחק ידו על הכרישה להסיר ממנה הטל ר"ש מכשי' א ה.