ש"ז, מ"ר דִּינִים, — א) טענות ותביעות שבין אדם לחברו בשביל דבר מהדברים, Streitigkeit; contestation:  כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דִּין לְדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יי' אלהיך בו ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך דבר' יז ח-י. שמנו עשתו גם עברו דברי רע דִּין לא דנו דִּין יתום ירמ' ה כח. דן דִּין עני ואביון שם כב יו. אין דן דִּינֵךְ למזור שם ל יג. גרש לץ ויצא מדון וישבת דִּין וקלון משלי כב י. כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה כתוב' ט א. האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה גמ' שם צה.. העשר שהוא הוסיף יתן הוא לבדו בלי דין ודברים רגמ"ה ערכ' כז:. — *בעל דין, בעלי דינים, שני אנשים שיש להם טענות ותביעות זה על זה: וכשיהיו בעלי דינים עומדים לפניך יהיו בעיניך כרשעים וכשנפטרים מלפניך יהיו בעיניך כזכאין אבות א ח. מאימתי התחלת דין וכו' משיפתחו בעלי דינים שבת י.. שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו סנה' ז:. כך היו מנהגן של נקיי הדעת שבירושלם מכניסין לבעלי דינין ושומעין דבריהן וכו' ונושאין ונותנין בדבר שם ל.. — ב) הטענה האמתית, הצדק והישר של אחד מבעלי הדין, Recht; droit; justice: להטות מִדִּין דלים ולגזול משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו ישע' י ב. דִּין ומשפט יתמכו איוב לו יז.  ידע צדיק דִּין דלים רשע לא יבין דעת משלי כט ז. על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום אבות א יח. חרב בא לעולם על ענוי הדין ועל עוות הדין שם ה ח. — עשה דין פלוני, רב ריבו, נפרע מאיש ריבו: ידעת כי יעשה יי' דִּין עני משפט אבינים תהל' קמ יג. כי עשית משפטי וְדִיני ישבת לכסא שופט צדק שם ט ה. — *עשה דין לפלוני, תבע זכותו של פלוני, עשה לו כצדקו: שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירין נדר' לח:.  כל שיש לו קנאה על חברו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין גיט' ז.. — *ועשה דין, במשמ' העניש: אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין שלא על אונס שינה על אחת כמה וכמה תמיד כח.. יש לו לאדם לעשות דין לעצמו1 רמב"ם סנה' ב יב. — ג) עיון והכרעה שאדם בן סמך ובקי מכריע בין שני בעלי הדין, מי מהם הצדיק ומי הרשע, מי החיב ומי פטור, עם מי הצדק, Gericht; jugement; judgment: מלך יושב על כסא דִין מזרה בעיניו כל רע משלי כ ח, ר"ל הכסא שיושב עליו האיש בן סמך להכריע בין בעלי הריב להצדיק הצדיק ולהרשיע הרשע. מי שנגמר דינו וברח ובא לפני אותו ב"ד אין סותרים את דינו מכות א י. אין מרחמין בדין כתוב' ט ב. רבי ישמעאל בנו (של ר"י) אומר החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא אבות ד ז. שאין הדין בטל מלפניו לעולם מכי' כי תשא, מס' דשבת' א. ומנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם שנאמר בקרב אלהים ישפוט ברכ' י.. יי' אלהיך דיינך בכל דין שדנך (חייב אתה לברכהו) בין מדה טובה ובין מדה פורענות שם מח:. מאימתי התחלת דין וכו' משיתעטפו הדיינין וכו' עד מתי יושבין בדין אמר רב ששת עד זמן סעודה שבת י.. שמואל הצדיק היה מתיירא מן הדין חגי' ד:, היה ירא להכריע ולפסק דין בין שני בעלי דינים.  משרבו רואי פנים בדין בטל לא תגורו וכו' ופרקו עול שמים ונתנו עליהם עול בשר ודם משרבו לוחשי לחישות בדין רבה חרון אף בישראל ונסתלקה השכינה סוט' מז:. שנים שבאו לפניך לדין עד שלא תשמע דבריהן או משתשמע דבריהן ואי אתה יודע להיכן דין נוטה אתה רשאי לומר להן צאו ובצעו סנה' ו:. כל דיין שדן דין אמת לאמיתו משרה שכינה בישראל וכו' וכל דיין שאינו דן דין אמת לאמיתו גורם לשכינה שתסתלק מישראל שם ז.. ושפטתם צדק אמר ריש לקיש צדק את הדין ואח"כ חתכהו שם:. עשרה שיושבין בדין קולר תלוי בצואר כולן שם. שיהא חביב עליך דין של פרוטה כדין של מאה מנה שם ח.. שנים שדנו דיניהם דין כתוב' כב.. יקוב הדין את ההר יבמ' צב.. מה משה חכם גדול לא נשא לו (הקב"ה) פנים על ידי שאמר שמעו נא המורים נגזר גזירה שלא יכנס לארץ המענין את הדין והמעותין את הדין עאכ"ו ספרי ואתחנן כט. שבעה דברים מכוסים מבני אדם אלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין פסח' נד:. מיום שגבר אגרופה של חנופה נתעוותו הדינין סוט' מא:. כל המטה דינו של גר כאילו מטה דינו של מעלה חגי' ה.. ביקש קהלת לדון דינין שבלב שלא בעדים ושלא בהתראה ר"ה כא:. — יוֹם הַדִּין2, היום הקבוע שיושבים בו הדינים לעין בדינים. — ואומרים אנשים: לָן3 הַדִּין בטל הדין. — *דִּינֵי מָמוֹנוֹת, דִּינֵי נְפָשׁוֹת, דִּינֵי קְנָסוֹת, העיון בטענות ותביעות בעניני ממון, בעניני נפשות וקנסות: דיני ממונות בשלשה וכו' וחכ"א בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשות סנה' א א. דיני ממונות הטומאות והטהרות מתחילין מן הגדול דיני נפשות מתחילין מן הצד הכל כשרין  לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות שם ד ב. כל הראוי לדון דיני נפשות ראוי לדון דיני ממונות ויש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות נדה ו ד. שלא דנו דיני קנסות וכו' שלא דנו דיני נפשות שבת טו.. — *דִּינִים, סתם, דיני ממונות ונפשות: הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הן כהררים התלויין בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות הדינין והעבודות הטהרות והטומאות ועריות יש להן על מה שיסמכו הן הן גופי תורה חגי' א ח. — *בֵּית דִּין, הבית שבו יושבים הבקיאים בדבר ומעינים בהדינים ופוסקים הדין, Gerichtshaus; tribunal; court, וכללות השופטים היושבים שם: שלשה מבית דין הגדול שבירושלם היו יוצאין וכו' ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד סוט' ט א. שליח בית דין הבא למשכן הוא עומד בחוץ והן מוציאין לו את המשכון תוספתא ב"מ י ח. אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו סנה' ז.. — עורך דין, עי' עורך. — *כל העסק של תביעת הדין והבאת הדבר לפני השופטים: Prozess; procès; lawsuit: נגנבה באונס והוכר הגנב אמר אביי אם שומר חנם הוא רצה עושה עמו דין רצה נשבע אם שומר שכר הוא עושה עמו דין ואינו נשבע ב"ק קח:. אדם עשוי למכור דינו הלכ' פסוק', ר"י גאון סח. — ובהשא' לדין של מעלה: דור המבול אין להן חלק לעולם הבא ואין עומדין בדין סנה' י ג. אילמלא בא הקב"ה עם אברהם יצחק ויעקב בדין אין יכולין לעמוד מפני תוכחה ערכ' יז.. המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה ב"ק צג.. וא"ר יצחק שלשה דברים מזכירים עונותיו של אדם ואלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חברו לשמים ברכ' נה.. — *נתן דין על מעשיו, עמד בדין וטען והצטדק: הסתכל בשלשה דברים וכו' ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון אבות ג א. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שם ד כב. עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקילקלו עתידין ליתן את הדין ע"ז נד:. —  ה) בפרט פסק קשה, בלי רחמים, ממש לפי מעשיו של הנשפט, וקצת במשמ' ענש: אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך משמים השמעת דִּין ארץ יראה ושקטה בקום למשפט אלהים תהל' עו ח-י. בשעה שעושה  הקב"ה דין בקדושיו מתיירא ומתעלה ומתהלל זבח' קטו:. וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים מגי' יז:. כאילו נידון בשני דינים אש ומים ברכ' ו:. כיון שרואה (הקב"ה) שנתחייב עולם כלייה עומד מכסא הדין ויושב על כסא רחמים ע"ז ג:. — ובפרט, *דינו של אדם לאחר המות לפני בית דין של מעלה: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה שבת לא.. עני ועשיר ורשע באין לדין לעני אומרים לו מפני מה לא עסקת בתורה וכו' יומא לה:. אין תחילת דינו של אדם אלא על דברי תורה קדוש' מ:. גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין כיצד גוף אומר נשמה חטאת וכו' ונשמה אומרת גוף חטא סנה' צא.. —  *נטל דינו, נענש: משפט דור המבול שנים עשר חדש נטלו דינם ויהיה להם חלק לעוה"ב מד"ר בראש' כח. — *מִדַּת הַדִּין: אמרה מידת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו שבת נה.. יודע אני בך שאין מדת הדין אתה עושה אלא מדת רחמנות כתוב' נ:. וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב מידת הדין מעכבת סנה' צז:, ועי' מִדָּה. — *גזר דין, עי' גזר. — *והצדיק עליו את הדין, אמר כי הדין הקשה, הענש שבא עליו מלמעלה היה בצדק: כל המצדיק את עצמו מלמטה מצדיקין עליו הדין מלמעלה תענ' ח.. והצדק לעולם עליך את הדין והוצא את עצמך מן התרעומת כלה רבתי ה. כוונו שלשתן את לבן וצדקו עליהן את הדין ספרי האזינו שז. — *צִדּוּק הַדִּין, הסכמה שהדין הקשה נעשה בצדק: גדולים מעשים אלו שהם בעת צרתם הצמיחו ג' פסוקים של צדוק הדין מה שאין כן בכל הכתובים הללו ספרי האזינו שז. כמה גדולים צדיקים הללו שנזדמנו להן שלשה מקראות של צידוק הדין בשעת צידוק הדין ע"ז יח. — °ותפלה מיוחדה שאומרים בפרט אחרי מותו של אדם להצדיק עליו את הדין שנגזר עליו למות וכיוצא בו: ואין פותחין בצדוק הדין על המת עד שתצא נפשו אבל זוטרא א ב. וצדוק הדין אשר אתם אומרים אין אנו יודעים מה הם דבריו אם יש בהם ממין הספד כגון הוי או אבוי או בכי וכו' ואם דבר צדוק הדין בלבד רה"ג, תורת האדם כח:. נהגו ישראל בכל מקום לומר צדוק הדין עם יציאת נשמה רמב"ן שם. אין אומרין צדוק הדין בחולו של מועד רא"ש מו"ק סי' קלד. מה שכתבת אלי על ענין צדוק הדין אם מותר לאומרו בימי חנוכה אם לאו כך נראה בעיני שבלי הלקט, חנכה קצב. שהקדיש אינו בא אלא בשביל הפסוקים של צדוק הדין שם שמחות יג. — *יוֹם הַדִּין, אחר המות, כשאדם עומד לדין בעד מעשיו בעוה"ז: ג' כתות הן ליום הדין אחת של צדיקים גמורין ואחת של רשעים גמורין ואחת של בינוניים ר"ה טז:. עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין ע"ז יח.. — ואמר המשורר: אנוש יאריך מאד לשון ויום דין יהי אלם בלי לשון ולא פה ר"י חריזי, הענק ג. — ונרדף עם חֹק: לא חרבה ירושלם אלא על שדנו בה דין תורה ב"מ ל:, ר"ל שדנו על פי חקי התורה בכל חמר החק. כל דיין שנוטל מזה ונותן לזה שלא כדין הקב"ה נוטל ממנו נפשות סנה' ז.. לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון ונותנים לזה שלא כדין אלא שמטריחין אותי להחזיר ממון לבעליו שם ח.. אעפ"י שדיניהם (של העכו"ם) בדיני ישראל אי אתה רשאי להיזקק להם גיט' פח:. ד' דברים העושה אותן פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים ואלו הן הפורץ גדר בפני בהמת חבירו וכו' ב"ק נה:. אמר שמואל דין המלכות דין4 שם קיג:. התורה באמצע ודינים מלפניה ודינים מאחריה מד"ר שמות ל. מלך שהיו דיניו שכל מי שיתן המס הקצוב על כל איש ואיש ע"י שלא נתן ישתעבד בו רמב"ם מלוה ולוה ה יז. °ודינים של אסור והתר דתיים: חלוקי דינים (בענין אבלות) בין בני ארץ ישראל ובין בני בבל תשה"ג, שערי צדק כ:. — ומצוי שמוש זה הרבה בספרי הפוסקים: דין ברכת בדיקת חמץ שו"ע או"ח תלב. דיני בדיקת חמץ שם תלג. דינים הנוהגים תיכף אחר הבדיקה שם תלד. דין מי שלא בדק ליל י"ד שם תלה. — *שורת הדין, לפי החק, לפי הדין הקבוע: עבד שעשאו רבו אפותיקי לאחרים ושחררו שורת הדין אין העבד חייב כלום גיט' ד ד. המוכר פירות לחברו ואמר לו וכו' יין נסך הוא שורת הדין אינו נאמן תוספתא תרומ' ב א. — *לפנים משורת הדין, ברחמים, לא לפי חמר הדין הקבוע: ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת במקור נדפס "משורם" הדין ברכ' ז.. (אביו של שמואל מצא חמור והחזירו לבעליו אחרי י"ב חדש) לפנים משורת הדין ב"מ כד., ר"ל אעפ"י שלפי הדין, לפי החק הקבוע, אין מחזירים אבדה אלא עד י"ב חדש. — וכללות החקים והידיעות הנצרכות לעשות דין: כל ידעי דת וָדִין אסתר א יג. — ו) *מה שמחיב השכל על פי הקש דבר לדבר, logischer Schluss; conclusion logique; logic conclusion: והלא דין הוא מה אם שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת פסח' ו ב. ודין הוא מה שער לבן שאין שער אחר מציל מידו אינו מטמא אלא הפוך שער צהוב דק ששער אחר מציל מידו אינו דין שלא יטמא הפוך נגע' י ב. אם מים שאין מפיגין טעמן הרי הן אסורין בבישול שאר המשקין שהן מפיגין טעמן דין הוא שיהו אסורין בבישול מכי' בא ו. והדין נותן הואיל ויוצאה מרשות אב יוצאה מרשות אדון שם משפטים ג. והדין נותן ומה אם עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מצוה דוחתה שבת שעבודה דוחתה דין הוא שתהא קבורת מצוה דוחתה שם ד. אם מעשר שאינו בא אלא משום תלמוד ויראה הרי הוא נוהג בכל תרומה חמורה דין הוא שתהא נוהגת בכל ספרי נשא ה. והלא דין הוא ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון וכו' עשה עובר כילוד מקום שעשה ולד מן הראשון וכו' אינו דין שנעשה עובר כילוד יבמ' פז.. שהיה בדין ומה אם עדות ראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינה מתקיימת בפחות משנים עדות אחרונה שאוסרת איסור עולם אינו דין שלא תתקיים בפחות משנים סוט' ו ג. שהיה בדין מה אם המוקדשין שהמום פוסל בהם אין אתנן ומחיר חל עליהן עופות שאין המום פוסל בהן אינו דין שלא יהא אתנן ומחיר חל עליהן תמור' ו ד. שהיה בדין מה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה אין מתעשרין  מזה על זה הכבשים והעזים שהם כלאים זה בזה אינו דין שלא יתעשרו מזה על זה בכור' ט א. שהיה בדין ומה אם במקום שאין מקצת אוכל נפש דוחה שבת מקצת עבודה דוחה את השבת. מקום שכל אוכל נפש דוחה יו"ט אינו דין שכל עבודה דוחה יו"ט מכיל' בוא ט. שהיה בדין מה אם במקום שעשה קטנים כגדולים לא עשה נשים כאנשים כאן שלא עשה קטנים כגדולים אינו דין שלא נעשה נשים כאנשים ספרי נשא כב. ראית מימיך חיה ועוף שיש להן אומנות והן מתפרנסין שלא בצער והלא לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער קדוש' ד יד. ומה אם עדות אחרונה שאוסרתה איסור עולם הרי היא מתקיימת בעד אחד עדות ראשונה שאין אוסרתה איסור עולם אינו דין שתתקיים בעד אחד סוט' ו ג. ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד  מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד יבמ' ח ג. ומה מן החי שהוא טהור אבר הפורש ממנו טמא המת שהוא טמא אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו טמא עדי' ו ב. ומה אם במקום שהחמירה תורה באוכלי תרומה לזרים הרי היא עולה מתוך החולין להאכיל לזרים מקום שהיקילה תורה באוכלי תרומה לכהנים אינו דין שתעלה מתוך התרומה להאכיל לכהנים תוספתא תרומ' ו ד. ומה אם במקום שמותר ללבוש שני חלוקין כאחד הרי זה אסור בתערובתן מקום שאסור לנהג שתי בהמות כאחד אינו דין שיהא אסור בתערובתן שם כלא' ה ו. מה עגלה ערופה שמכפרת על שפיכות דמים הרי היא אסורה בהנאה שור הנסקל שהוא שופך דמים אינו דין שיהא אסור בהנאה מכי' משפטים י. ומה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ אנו שעובדים אלהות הרבה אינו דין שנירש את הארץ ספרי ואתחנן לא. ומה אם בשאר ימות השנה שאינו כשר לשמו כשר הוא לשם אחרים בזמנו שהוא כשר לשמו אינו דין שיוכשר לשם אחרים זבח' יא.. ודין הוא ומה בן צאן שלא קבע לו כהן קבע לו צפון בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שיקבע לו צפון שם מח:. ומה במקום שלא הושוה קרבן לקרבן השוה מעשים למעשים מקום שהשוה קרבן לקרבן אינו דין שישוה מעשה למעשה שם מ:. ומה במקום שאין מחשבה פוסלת בפנים פוסל דם שבפנים את שבחוץ מקום שמחשבה פוסלת בחוץ אינו דין שיפסל דם שבחוץ שם פב.. אם הפקיעה בהמתם של לוים בהמה של ישראל במדבר דין הוא שתפקיע את של עצמן בכור' ד.. ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כל שכן ערכ' כט.. ומה מכורה כבר יוצאה שאינו מכורה אינו דין שלא תימכר שם:. ודין הוא ומה בהמה טמאה שהקלתה במגעה החמרתה בחלבה מהלכי שתים שהחמרתה במגען אינו דין שתחמיר בחלבן כרית' כב.. — ובמשמ' מה שמחייב השכל הישר, הצדק הכללי: לפי שלא זכיתי בדין צריך הכתוב להביאו בפני עצמו מכי' משפטים יא. שלא יאמר יש לי בדין הואיל והשור ממונו והבור ממונו שם. שלא יאמר יש לי בדין אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל ק"ו ממחנה שכינה החמור ספרי נשא א. דיו לבוא מן הדין להיות כנדון ב"ק ב ה.  שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם אינו בדין שיונף המקצר על המאריך מדות ג ד. הרי שגזל סאה של חיטים והלך וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח וכו' הרי שבא על אשת חברו דין הוא שלא תתתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ע"ז נד:. בדין הוא שיקדים שמע לוהיה ברכ' יד:. וכן בדין שלא יהא שלחנך מלא ושלחן רבך ריקם חגי' ז.. בדין הוא שתהא בת ראויה להיות כבן סורר ומורה סנה' סט:. אמר הקב"ה אינו דין שיהו בני מתקללין ואני מתברך סופר' יב ב. בדין הוא שאצוה את הכהנים שלא ישתו יין תנחומא שמיני ז. אמרו אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברים לפניו ואינו בדין שיהא התלמיד משיב את רבו רש"י ויקר' י יט. — *דן דין בעצמו, שקל את הדבר במאזני הצדק והשכל הישר: שדנה לאה דין בעצמה ואמרה שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב ששה יצאו ממני וארבעה מן השפחות הרי עשרה אם זה זכר לא תהא אחותי כאחת השפחות ברכ' ס.. — ז) זכות שיש לו לאדם עפ"י החק או עפ"י הצדק הכללי לעשות כך וכך: מיד ענו כל פמליא של מעלה ואמרו דין גדול יש לך להטביעם בים מדר' ויושע. לפי שיש עליו לאשתו דינין ואינו יכול לזוז מהם כל זמן שלא גירשה כמו העונה וזולתם שו"ת הרי"ף קפח. היאך הדין באשת איש שיש עליה חובות ודינין מה מהן מתחייבת כשהיא אשת איש ומה מהן אינה מתחייבת שם רמח. — ומשל, °מי שאין לו דין נותן קולות, ר"ל עושה  שאון גדול: שאעפ"י שהיה בלבם שאין יש יכולת בשי"ת חס ושלום לא התחזקו לאמרו בפה ואומר המשל מי שאין לו דין נותן קולות תולד' יצחק להרי"ץ קארו קו:. — ח) °דת ואמונה: ובקשתי להודיעך אמתת הדברים ממלכותנו ויחוסנו ואיך נכנסו אבותינו בדין ישראל מכת' מלך הכוזר לר' חסדאי. אבל שואל אני מעמך שתאמר לי האמת דין ישמעאל ודין ישראל איזה מהם טוב שם. — ומ"ר במשמעה זו: ויאמר אליהם (המלך בולאן) מבקש אני מכם שתבחרו לי איזה הטוב והישר מהדינים שם. אחר כך הלך שמעו (של בולאן) בכל הארץ ושמע מלך אדום ומלך ישמעאלים ושלחו לו מלאכיהם בממון גדול ובמתנות רבות עם חכמיהם להטותו אל דיניהם שם. — ט) °מנהג קבוע של דבר מהדברים, טבעו הקבוע: כבר בארנו בפ' חמשי דין חגורת המזלות ונטיתה מגלגל המישור חצי לצפון וחצי לדרום יסו"ע לר"י ישראלי ל:. — ובכלל, °מה שראוי או אינו ראוי שיעשה האדם: דע שהדין בכמו אלא הענינים (באיזה דרך צריך אדם לבחר) הוא לפי ההשתדלות אשר יחייבהו ענין המשתדל מאזני צדק, אלגזלי 54).