*, פ"י, —  עשה דיר, שם בהמות בדיר בשדה כדי לזבל השדה:  המדייר את שדהו עושה סהר לבית סאתים עוקר שלש רוחות ומניח את האמצעית נמצא מדייר בית ארבעת סאין   (שבי' ג ד).  חמרי גוים שהן מדיירין בעיר אינו חושש משום טומאה (תוספתא דמאי ד כו).  אין מדיירין לא בשבתות ולא בי"ט (מו"ק יב.).

—  נִפע', *נִדַּיַּר, נִּדַּיְּרָה, — שדיְּרוּ אותה:  שדה שנתקוצה תזרע במוצאי שביעית שנטייבה או שנדיירה לא תזרע במוצאי שביעית (שבי' ד ב).