*, ש"נ, מ"ר דִּירוֹת, —  מקום, בית שאדם דר בו, Wohnung; logement; habitation: היו שם גדודיות וכו' וגשרים ונפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המדה כנגדן (ערוב' ה א).  אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שהוא מכניס לתוכו עבודת אלילים (ע"ז א ט).  כל הלשכות שבמקדש פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פרהדרין מפני שהיא דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה אמר ר' יהודה וכי אין שם בית דירה אלא זו בלבד אלא אמרו כל בית דירה חייבת וכל שאינה בית דירה פטורה (תוספתא יוה"כ א ב).  אלו שמתעברין עמה וכו' והגשר והקבר שיש בהן בית דירה ובית הכנסת שיש בה בית דירה לחזן ובית עכו"ם שיש בה בית דירה למשרתים והאורוות והאוצרות שבשדות ויש בהן בית דירה (ערוב' נה:).  בית מיוחד לדירה יצאו אלו שאין מיוחדין לדירה (יומא יא:).  היתה (הסוכה) גבוהה י' טפחים וכו' דירה סרוחה היא  ואין אדם דר בדירה סרוחה (סוכ' ד.).  — ובכנ':  פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר (ב"ב צח:).  —  °והעתיק דירתו, עזב הדירה שדר בה ונכנס בדירה אחרת:  כשרוצה האיש להעתיק דירתו ממקום למקום אחר מיוחד לקבוע שם דירתו (שו"ת ריב"ש פא).  רצה אבי הבחור להעתיק דירתו מהעיר ההיא והמנהג לכל מעתיק דירה במקום ההוא ששולח הכרוז בעיר להודיע לכל שהוא יוצא מהעיר (שם קכז).