°, ש"נ, — מעמד הַדַּכָּא: הננו אתאנו לך בשברון רוח וְדִכְּאוּת לב, ודות לפניך כל פתּול ועקשות לב (סליח' צו"ג, אמנת).  רוח נכאה דִּכְּאוּת לב שברונים, רצון יעלו כחלבי קרבנים (סליח' ער"ה, ה' אלהים).  המקריבים תקרובת מנחה רוח נשברה, וְדִכְּאוּת רוח תחת עולה תמורה (סליח' מנח' יוה"כ, אמונים).  יזכור אלהים דכאות נפשי יגנוז אצלו נשמתי (שו"ת חות יאיר, סוף רלח).  יראה ה' בעוניי ודכאותי, מאד כי גברה חרטתי (שם).  והנה על הרוב איש התם ומיתמם עם תמימים ימי חייו הם בצער ודכאות נפש (פענח רזא, שופטים).  שפלות נפשי ודכאות לבי הושיבוני תחתיהם (אורחות צדיק, הגאוה א).