דִּכְדֵּךְ

*, לא נמצא.

—  פֻע, *דֻּכְדַּךְ, מְדֻכְדָּךְ, —  מְדֻכְדַּךְ הַנֶּפֶשׁ: מסכן שהוא בזוי לכל וכו' דל מדולדל מן הנכסים דך מדוכדך רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה  (מד"ר ויקר' לד).  —  ואמר בן סירא:  אל תבזה שאילות דל ואל תתעלם ממדכדך נפש  (ב"ס גני' ד ד).  —  ואמר הפיטן:  שעה צור לנבוכים, מְדוּכְדָּכִים מוכים, לבבות לך שופכים (סמא"צ, סליח' לצו"ג, בערב כפורים).

חיפוש במילון: