דִּכְדֵּךְ
*, לא נמצא.
— פֻע, *דֻּכְדַּךְ, מְדֻכְדָּךְ, — מְדֻכְדַּךְ הַנֶּפֶשׁ: מסכן שהוא בזוי לכל וכו' דל מדולדל מן הנכסים דך מדוכדך רואה דבר ואינו טועם ואינו שותה (מד"ר ויקר' לד). — ואמר בן סירא: אל תבזה שאילות דל ואל תתעלם ממדכדך נפש (ב"ס גני' ד ד). — ואמר הפיטן: שעה צור לנבוכים, מְדוּכְדָּכִים מוכים, לבבות לך שופכים (סמא"צ, סליח' לצו"ג, בערב כפורים).