א. דַּל
1ש"ז, - כמו דֶּלֶת: שיתה יי' שמרה לפי נצרה על דַּל 2 שפתי (תהל' קמא ג). יסדת עוז בדל שפתים, בהגה וקול עצמה וחיים (הלשון ציון ב תר"ב). — ובלי השם שפתים: ואנחנו לא נדע מהם (מהתהלות) כגרגיר חרדל, ואיך נעלה תהלותיו על דל, אבל נחדל ובמליצה נעצר (ר"מ אלשקר ז). — ובמשמ' העקרית של דלת בבנין: יום יום שחרי כדל דַּל בית אל, איום לדרוש בכל ואל, פדיום כי בלעדיו אין גואל (ר"י נאגארה ליוה"כ, נפשי קומי).
1 עי הערה לדֶלֶת.
2 רד"ק ורוב החדשים כמשמע' דלת.