1, ש"נ, כנ' דַּלְתּוֹ, דְּלָתְךָ, מ"ר דְּלָתוֹת, סמי' דַּלְתוֹת, מ"ר דְּלָתַיִם, סמי' דַּלְתֵי, — א) דף סובב על צירים בתוך חלל הפתח בבית או בכלי וסוגר ופותח הבית או הכלי, Thürflügel; battant (d'une porte); leaf of a door: ויצא אלהם לוט הפתחה וְהַדֶּלֶת סגר אחריו (בראש' יט ו).  ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הַדֶּלֶת אחריה (ש"ב יג יז).  ובאת וסגרת הַדֶּלֶת בעדך ובעד בניך (מ"ב ד ד).  ופתחת הַדֶּלֶת ונסתה שם ט ג.  ואחר הַדֶּלֶת והמזוזה שמת זכרונך (ישע' נז ח).  — ובהפס': ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הַדָּלֶת (בראש' יט ט).  והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הַדָּלֶת (שופט' יט כב).  — ולדמיון למה שנקל לפתח: אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דֶּלֶת היא נצור עליה לוח ארז (שה"ש ח ט).  — ומשל: הַדֶּלֶת תסוב על צירה ועצל על מטתו (משלי כו יד).  — ומליצה: *נָעַל דֶּלֶת בפני פלוני, מנע ממנו האפשרות לעשות דבר: כדי שלא תנעול דלת בפני לוין (סנה' לב.).  כדי לנעול דלת בפני עושי עָול (לבוש חו"מ, הלכ' עדות לא).  ודלת הננעלת (על האדם בפני ההצלחה) לא במהרה תפתח (ב"ק פ.).  — ואמר הפַּיָט: יחדו יסופו חטאיהם לעיניו ואל יגיפו דֶלֶת בפניכם (רמב"ע, פזמון לנעילה).  צדק עבדך בדינו ומחול עונו וידך פתח לו וגמול פשעיו בחסדך ואל נא תנעול דֶּלֶת בדרשו (סמא"צ, סליח' צו"ג, יומם ולילה).  — *דלת אלמנה, שאיננה סובבת על ציר: דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה (ערוב' קא.).  — וכנ': ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בְּדַלְתּוֹ (מ"ב יב י).  לך עמי בא בחדריך וסגר דְּלָתְךָ2 בעדך (ישע' כו כ).  — ומ"ז דְּלָתַיִם, לשתי צלעות הדלת: כל אלה ערים בצרת חומה גבוהה דְּלָתַיִם ובריח (דבר' ג ה).  קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יי' לא דְלָתַיִם ולא בריח לו בדד ישכנו (ירמ' מט לא).  לפתח לפניו (לפני כורש) דְּלָתַיִם ושערים לא יסגרו (ישע' מה א).  — ובמליצה: ואשים (להים) בריח וּדְלָתָיִם ואמר עד פה תבוא ולא תסיף (איוב לח י-יא).  — וסמי': והיה כל אשר יצא מִדַּלְתֵי ביתך החוצה דמו בראשו (יהוש' ב יט).  — ואמרו בדרך ארץ: הוי זהיר בדלתי ביתך שלא יהו נעולות בשעה שאתה מיסב באכילה ובשתיה מפני שדלתי ביתך מביאין אותך לידי עניות (דא"ז ט).  — ובמליצה: כי לא סגר דַּלְתֵי בטני איוב ג י.  ויצו שחקים ממעל וְדַלְתֵי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו (תהל' עח כג-כד).  —  ובהשאלה להשפתים: דַּלְתֵי פניו (של הלויתן) מי פתח סביבות שניו אימה (איוב מא ו).  — ובכנ': בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דְּלָתֶיהָ (יהוש' ו כו).  בחוץ לא ילין גר דְּלָתַי לארח אפתח (איוב לא לב).  פתח לבנון דְּלָתֶיךָ ותאכל אש בארזיך (זכר' יא א).  — ומ"ר: ושתים דְּלָתוֹת להיכל (יחזק' מא כג).  עד העת ההיא דְּלָתוֹת לא העמדתי בשערים (נחמ' ו א). וּדְלָתוֹת לעזרה (דהי"ב ד ט).  יגיפו הַדְּלָתוֹת (נחמ' ז ג).  ומביאין שורים ועל גביהם דלתות (תוספתא פרה ג ב).  — וסמי' דַּלְתוֹת: ויסגר דַּלְתוֹת העליה שופט' ג כג).  ויפתח את דַּלְתוֹת בית יי' (ש"א ג יה).  ויתו על דַּלְתוֹת השער (שם כא יד).  ואת פתח הדביר עשה דַּלְתוֹת עצי שמן (מ"א ו לא).  אני לפניך אלך והדורים אושר דַּלְתוֹת נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע (ישע' מה ב).  — ובכנ': אשרי אדם שמע לי לשקד על דַּלְתֹתַי יום יום (משלי ח לד).  ויעמידו דַּלְתֹתָיו (נחמ' ג א).  ופתח הבית דַּלְתוֹתָיו הפנימיות לקדש הקדשים (דהי"ב ד כב).  וקירותיו וְדַלְתוֹתָיו זהב (שם ג ז).  דלתותיה (של ירושלם) ננעלות בלילה (עירו' קא.).  וְדַלְתוֹתֵיהֶם צפה נחשת (דהי"ב ד ט).  וכיון ששמעו שהן אסורות להן מיד נעלו דלתותיהן מד"ר שה"ש, לבבתיני. — ועי' פֶּתָח — ב) דף, עמוד בספר, Kolumne; page; column: ויהי כקרוא יהודי שלש דְּלָתוֹת וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר על האח עד תם כל המגלה ירמ' לו כג. — ג) °במלאכת השיר, דלת וסוגר, חצי הראשון של הבית לעומת חציו השני שנקרא סוגר: ומה שנקבץ מן התיבות למשקל חצי בית נקרא דלת והדלת השני שהוא חצי בית האחרון נושא החרוז נקראהו סוגר ונקרא השתי דלתות בית (מלאכ' השיר לרס"ע אבן דנאן).  השמות שנשתמשו מהם בעלי השיר וכו' והם תנועה יתד דלת סוגר בית פסוק שירה וכו' דלת הוא החצי הראשון משטת החרוז סוגר הוא החצי השני בית הוא הדלת והסוגר יחד (ערוגות הבשם לב).  ודלת יקראו אצלם לחצי הראשון מהשטה הנחלקת מהחרוז וסוגר הוא החצי השני מהשטה ולשתי הדלתות ר"ל הדלת הראשונה והסוגר מחוברים יקראו בית (שקל הקדש לר"ד יחייא יו).  דלת הוא חצי שטה במעט הפסק בינו ובין הסוגר וכו' וסוגר השטה הבאה אחר הדלת (מתק שפתים, ר"ע פרנשיס 42).