1, ש"נ, כנ' דַּלְתּוֹ, דְּלָתְךָ, מ"ר דְּלָתוֹת, סמי' דַּלְתוֹת, מ"ר דְּלָתַיִם, סמי' דַּלְתֵי, — א) דף סובב על צירים בתוך חלל הפתח בבית או בכלי וסוגר ופותח הבית או הכלי, Thürflügel; battant (d'une porte); leaf (of a door: ויצא אלהם לוט הפתחה וְהַדֶּלֶת סגר אחריו (בראש' יט ו).  ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הַדֶּלֶת אחריה (בראש' יט ו).  ובאת וסגרת הַדֶּלֶת בעדך ובעד בניך (בראש' יט ו).  ופתחת הַדֶּלֶת ונסתה שם ט ג.  ואחר הַדֶּלֶת והמזוזה שמת זכרונך (בראש' יט ו).  — ובהפס': ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הַדָּלֶת (בראש' יט ו).  והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הַדָּלֶת (בראש' יט ו).  — ולדמיון למה שנקל לפתח: אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דֶּלֶת היא נצור עליה לוח ארז (בראש' יט ו).  — ומשל: הַדֶּלֶת תסוב על צירה ועצל על מטתו (בראש' יט ו).  — ומליצה: * נָעַל דֶּלֶת בפני פלוני, מנע ממנו האפשרות לעשות דבר: כדי שלא תנעול דלת בפני לוין (בראש' יט ו).  כדי לנעול דלת בפני עושי עָול (בראש' יט ו).  ודלת הננעלת (על האדם בפני ההצלחה) לא במהרה תפתח (בראש' יט ו).  — ואמר הפַּיָט: יחדו יסופו חטאיהם לעיניו ואל יגיפו דֶלֶת בפניכם (בראש' יט ו).  צדק עבדך בדינו ומחול עונו וידך פתח לו וגמול פשעיו בחסדך ואל נא תנעול דֶּלֶת בדרשו (בראש' יט ו).  — *דלת אלמנה, שאיננה סובבת על ציר: דלת אלמנה הנגררת אין נועלין בה (בראש' יט ו).  — וכנ': ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בְּדַלְתּוֹ (בראש' יט ו).  לך עמי בא בחדריך וסגר דְּלָתְךָ2 בעדך (בראש' יט ו).  — ומ"ז דְּלָתַיִם, לשתי צלעות הדלת: כל אלה ערים בצרת חומה גבוהה דְּלָתַיִם ובריח (בראש' יט ו).  קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יי' לא דְלָתַיִם ולא בריח לו בדד ישכנו (בראש' יט ו).  לפתח לפניו (לפני כורש) דְּלָתַיִם ושערים לא יסגרו (בראש' יט ו).  — ובמליצה: ואשים (להים) בריח וּדְלָתָיִם ואמר עד פה תבוא ולא תסיף (בראש' יט ו).  — וסמי': והיה כל אשר יצא מִדַּלְתֵי ביתך החוצה דמו בראשו (בראש' יט ו).  — ואמרו בדרך ארץ: הוי זהיר בדלתי ביתך שלא יהו נעולות בשעה שאתה מיסב באכילה ובשתיה מפני שדלתי ביתך מביאין אותך לידי עניות (בראש' יט ו).  — ובמליצה: כי לא סגר דַּלְתֵי בטני איוב ג י.  ויצו שחקים ממעל וְדַלְתֵי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו (בראש' יט ו).  —  ובהשאלה להשפתים: דַּלְתֵי פניו (של הלויתן) מי פתח סביבות שניו אימה (בראש' יט ו).  — ובכנ': בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דְּלָתֶיהָ (בראש' יט ו).  בחוץ לא ילין גר דְּלָתַי לארח אפתח (בראש' יט ו).  פתח לבנון דְּלָתֶיךָ ותאכל אש בארזיך (בראש' יט ו).  — ומ"ר: ושתים דְּלָתוֹת להיכל (בראש' יט ו).  עד העת ההיא דְּלָתוֹת לא העמדתי בשערים (בראש' יט ו). וּדְלָתוֹת לעזרה (בראש' יט ו).  יגיפו הַדְּלָתוֹת (בראש' יט ו).  ומביאין שורים ועל גביהם דלתות (בראש' יט ו).  — וסמי' דַּלְתוֹת: ויסגר דַּלְתוֹת העליה שופט' ג כג).  ויפתח את דַּלְתוֹת בית יי' (בראש' יט ו).  ויתו על דַּלְתוֹת השער (בראש' יט ו).  ואת פתח הדביר עשה דַּלְתוֹת עצי שמן (בראש' יט ו).  אני לפניך אלך והדורים אושר דַּלְתוֹת נחושה אשבר ו(בריחי ברזל אגדע (בראש' יט ו).  — ובכנ': אשרי אדם שמע לי לשקד על דַּלְתֹתַי יום יום (בראש' יט ו).  ויעמידו דַּלְתֹתָיו (בראש' יט ו).  ופתח הבית דַּלְתוֹתָיו הפנימיות לקדש הקדשים (בראש' יט ו).  וקירותיו וְדַלְתוֹתָיו זהב (בראש' יט ו).  דלתותיה (של ירושלם) ננעלות בלילה (בראש' יט ו).  וְדַלְתוֹתֵיהֶם צפה נחשת (בראש' יט ו).  וכיון ששמעו שהן אסורות להן מיד נעלו דלתותיהן מד"ר שה"ש, לבבתיני. — ועי' פֶּתָח — ב) דף, עמוד בספר, Kolumne; page; column: ויהי כקרוא יהודי שלש דְּלָתוֹת וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר על האח עד תם כל המגלה ירמ' לו כג. — ג) °במלאכת השיר, דלת וסוגר, חצי הראשון של הבית לעומת חציו השני שנקרא סוגר: ומה שנקבץ מן התיבות למשקל חצי בית נקרא דלת והדלת השני שהוא חצי בית האחרון נושא החרוז נקראהו סוגר ונקרא השתי דלתות בית (בראש' יט ו).  השמות שנשתמשו מהם בעלי השיר וכו' והם תנועה יתד דלת סוגר בית פסוק שירה וכו' דלת הוא החצי הראשון משטת החרוז סוגר הוא החצי השני בית הוא הדלת והסוגר יחד (בראש' יט ו).  ודלת יקראו אצלם לחצי הראשון מהשטה הנחלקת מהחרוז וסוגר הוא החצי השני מהשטה ולשתי הדלתות ר"ל הדלת הראשונה והסוגר מחוברים יקראו בית (בראש' יט ו).  דלת הוא חצי שטה במעט הפסק בינו ובין הסוגר וכו' וסוגר השטה הבאה אחר הדלת (בראש' יט ו).