דָּלַג

פ"ע, — א) דָּלַג על דבר, קפץ ממקום למקום, העתיק את גופו בעקירת רגלים מעבר מזה של הדבר לעברו השני מעל להדבר מבלי לנגוע בהדבר, überspringen; franchir; to skip : ופקדתי על כל הַדּוֹלֵג על המפתן ביום ההוא (צפנ' א ט).  — ב) בהשאלה *בקריאה בספר וכיוצא בזה, דלג על פרשה אחת, לא קרא פרשה זו והתחיל לקרוא פרשה שלאחריה: הקורא בתורה אל יפחות משלשה פסוקים רב אמר דולג ושמואל אמר פוסק (תענ' כז:).  ואם קרא ודלג על פסוק ולא קראו (סופרים יא ו).  — ואמר הפיטן: מן המצר קראתיך בשנוני, דלגת קץ והושעת המוני, אף עמדה לי גם זכות איתני (קונט' הפיוט' מח).  — ג) °דָּלַג הזכר (בבהמות) על הנקבה, עלה עליה לרבעה: פעם אחת הביא מלך הצפון סוס אחד עם אמו וכסו את פניו שלא יראה אמו ודלג עליה (שער השמים ד).

— פִע', דִּלֵּג, — א) כמו קל בנחץ הפעולה: אז יְדַלֵּג כאיל פסח (ישע' לה ו).  קול דודי הנה זה בא מְדַלֵּג על ההרים מקפץ על הגבעות (שה"ש ב ח).  כי בכה ארוץ גדוד באלהי אֲדַלֶּג שור (ש"ב כב ל).  גבאי צדקה בשביעית מדלגין על פיתחן של אוכלי שביעית (תוספתא דמאי ג יז).  אמר רבי אלעזר בר צדוק מדלגין היינו ע"ג ארונות של מתים לקראת מלכי ישראל (ברכ' יט:).  — ב) *בהשאלה בקריאה, כמו קל משמעה ב: מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג  עד כדי שלא יפסוק המתורגמן (מגי' ד ד).  אפילו אדם יושב ועוסק בתורה ומדלג מהלכה להלכה ומפסוק לפסוק יאמר הקב"ה חביב עלי הוא (תנחומא במד' י).  — ג) °דִּלֵּג הפר על הפרה, קפץ עליה לרבעה: והפר מתחיל לדלג אחר שני חדשים (שער השמים ד).  והפרים מתקוטטים זה עם זה בדלוג הנקבות ואשר ינצח ידלג וכשיחלוש לרוב החבור ינוצח ויבא המנוצח הראשון ויתקוטט עמו וינצח וידלג (שם).  — °כוכבים מדלגים, עי' כוכב.

— פֻּע', *דֻּלַּג, — שדלגו עליו: ואם קרא ודלג על פסוק ולא קראו אם קרא עשרה מן פסוק המדולג ביניהם אינו חוזר (סופר' יא ו).

— הִתפ', °הִדַּלֵּג, הִתְדַלֵּג: שגלשו שנשקפו ונראו או יתדלגו מן העין (ראב"ע שה"ש ד א), ועי' קפץ.

חיפוש במילון: