דָּכְיָה

°, ש"נ, מ"ר דָּכְיוֹת, —  כמו דֳּכִי משמעה א: טהר זכיות, ושאג קול בכיות, טבע צול דָכְיות, יפן ובם ימלך (ר"א קליר, מוסף א ר"ה, אנסיכה).  מבשר עם זכיות, עצורים להעלות מצול דָּכְיות, פדוים חוה במשכיות (מוסף  שבת פ' החדש).  והרקיע והבקיע פלג מיות להשברה, ומחציתם בְּדָכְיָתָם יאדרו שם בתפארה (יוצר הפסקה ב, שמך לעד).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים