°, פ"י, — עשה דק, קלוש: שדה שנחרש בה קבר וכו' שדיקדקה המחרישה את העצמות ומגלגלתן (רש"י נדה נז.).  כי הבישול אמנם ידקדק המים בהסרת עובי הבור (קאנון א ב ב יו).  הרפואות המנגבות הפותחות המדקדקות הבשמיות (שם ג ד יד א).  והנה שתי החולדות הלבנה והשחורה הם היום והלילה מדקדקות חוטי חייהם אשר נתלו בהם עדי נתקו באחרונה ויפלו לגמרי (יעב"ץ, מגדל עז, בשם אבן בחן).  — וצווי: שאם גזל מחברו אומר לו (המלאך בקבר) דקדק בשיניך לפי שאכלת גזל בשיניך (ראש' חכמה, היראה יב ה).  

— פֻע', °דֻּקְדַּק, — נעשה דק, קלוש: עד שיתבשל (הדם) וידוקדק ויצא לבטני המוח (פרקי משה א).  הרוחות המתפשטים מן הלב אל הגידים הדופקים ומתילדים מאיד יעלה מן המדוקדק שבדם (קול יהודה, כוזרי א סח).  — *מְדֻקְדַּק בעניות, עני מאד: שכל מי שהוא מדוקדק בעניות כאלו דבוקין בו כל יסורים שבעולם (מד"ר שמות לא).  שאם היה (האבל) עני מדוקדק בראשון ובשני אינו עושה מלאכה בשלישי הוא עושה בצינעה (שם בראש' ק).

— נִתפ', *נִדַּקְדֵּק, *נִתְדַּקְדֵּק — כמו פעל, נעשה דק, קלוש: רובע עצמות שנדקדקו ואין בכל אחד ואחד עצם כשעורה (אהל' ב ז).  המקום שנחרש בו קבר שהרי נתדקדקו עצמות המת בתוך העפר ונתפרסו בכל השדה (רמב"ם טומ' מת י א).  ובגזרת השם והשגחתו שהוא העקר נתדקדקו המים ונתרבו מאד בדקדוקם עד שבמקום שהיו שם נכבשים תחת הארץ יצאו ונתפשטו עליה (ר"י אברבנאל, נח).  ובתנועה ההיא נתדקדקו חלקי האויר הנזכ' הסמוכים לגלגל (ספורנו, אור עמים, יסודות).  — ובמשמ' נעשה דק וצר: והכסף יתדקדק מהצד החצוני ומתעבה מהפנימי (קאנון א א א יז).  הטחול הוא עבה ארוך בראש האחד ומתדקדק מחציו ולמטה (שער השמים ט).