דְּרָשָׁה

° 1, ש"נ, מ"ר דְּרָשׁוֹת, — כמו דְּרַשׁ, באור הכתוב על דרך הדרש, ובפרט מחקר תורני או מדעי או סתם הצעת דברים על ענין חשוב לפני הקהל, Vortrag; conférence: לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבּור על אופניו והדרשה תדרש (רש"י שמות ו יא). ולא שכח פסוק או מאמר או חדוש או מוסר או דבור יפה אשר חשב לדבר ולומר בדרשתו ברבים וכו' (לב האריה, מודינא א א).  והנה הדרשנים המופלגים להמשיך לב שומעיהם היו מביאים בדרשותיהם משלים ואגדות וכו' ומאירים עיני התלמידים (ראב"ע, מעדני מלך י.). 



1 בארמ' דרשא, דרשה: שמע מינה לדרשא (מגי' יא.).  א"כ לכתוב רך טוב מאי וטוב ש"מ לדרשא אימא תרי מדטוב לדרשה רך נמי לדרשה (ב"מ פו:)

חיפוש במילון:
ערכים קשורים