°, פ"י, — נתן דרור: גאלת עמך בנבל קתרוס, דְּרְרְתָּם והבררתם כסלת לָרֹס (קרוב' שבה"ג, אלהים).   —  ופָעוּל: זכור דבר עתק בכל ערך, על חמוקי ירך, לִדְרוּרֵי מפרך (שבת זכור, זכור את).

— הִפעיל', °הִדְרִיר, — כמו קל, שלחהו לחפשי: ירד אשר הוריד אמרים, וְהִדְרִיר בכור שור מחמורים (ר"א קליר, אמץ אדירי, מוסף א ר"ה).  והדריר עם מפרך לוחצים ואצים (הושע' רסע"ג, כ"י).  שושן תַּדְרֵר, גאֻלה תברר, שוכנים תזרר, בקול הערת שופר (ר"א קליר, ב ר"ה, אשא דעי).  בקשתיו ולא מצאתיו ופצתי בטפש, חמק עבר מִלְּהַדְרִיר לי חפש (מוס' פ' שקל', אשכול).  אודך כי עניתני, מועד מפרך הֵדָרְרַתִּנִי, לא ידעתי נפשי שמתני (יוצר ב פסח, אודך).  יחידיך וידידיך סלה פקדוך, בל נדמיתה שגבוך לבּדוך, משבי הַדְרִירֵם והכל יודוך (יוצר שבת א' חנוכה, אודך).  

—  הָפע', °הָדְרַר, מֻדְרַר: שקד עליהם בליל שמורים, וקטל למענם בכורים, והוציאת בפדות מֻדְרָרִים (יוצר פ' החדש, אות זה).  מארץ מצרים על מנת כן יצאתם מֻדְרָרִים, להיות לי לעם סגולה ככבים מאירים, מבית עבדים פדיתי אתכם סגנים כבירים (אילת השחר, שבוע', אנכי אדיר).