*, ש"ז, מ"ר דַּרְשָׁנִים, — א) מי שיודע לדרשׁ, מי שאומנותו בכך: שמעיה ואבטליון שהן חכמים גדולים ודרשנין (פסח' ע:).  משמת בן זומא בטלו הדרשנין (סוט' מט:).  א"ר לוי יש מן הדרשנים שהן דורשין כגון בן עזאי ובן זומא נעשה קולו של הקב"ה מיטטרון למשה בשעה שאמר לו עלה אל הר העברים (מד"ר בראש' ה).  טוב לשמוע גערת חכם אלו הדרשנים מאיש שומע שיר כסילים אלו המתורגמנין שמגביהין קולם בשיר להשמיע את העם (שם קהל' ז ה).  דרשן הוא בא לשמע דברי תורה (ר"ח ערוב' לו:). הייתי יושבת ושומעת קולו של דרשן והזהיר, ויקר' לה.  כי אם יהיה מעיין פוסק או דרשן צורכו מרובה ממנה כלחם אשר הוא אוכל (לב האריה, מודינא א א).  הדרשנין דורשין בשבת לציבור (ערוך, ערך תרגם). הדרשנים המופלגים להמשיך לב שומעיהם (ראב"ע, מעדני מלך י.).  כמו שיעשו הדרשנים והמפרשים העניים החושבים כי ידיעת פירוש המלות היא החכמה (ר"ש א"ת, מו"נ ב כט).  וכבר סרתי אני אותם השבושים והדמוים וכו' במאמר שעשיתי לדרשנים אשר בזמנינו זה אשר קראתי אותו עין הקורא (כבוד אלהים, יוסף ש"ט כב).  אסור להתענות בשבת עד שש שעות והדרשנים אומרים אסמכתא לזה ממה שנאמר וקראת לשבת ענג וכו' חסר וו לרמוז שצריך לאכול קודם שש שעות (אבודרהם, סדר מוסף של שבת).  מי נתן רשות לדרשנים לדרש ולחדש סודות (יש"ר מקנדיה, מצרף לחכמה יב).  ומה להם לבטוח בדרשנים המסבבים בעיירות והמה דורשי דמים (שו"ת חתם סופר יו"ד רכז).  — ב) °שם עוף גדול, יפה מארץ ברזליה, Tukan ; toucan ; ונקרא (העוף פלפלוני) גם בשם דרשן מפני אשר בעת ינוחו כל בני משפחתו על העצים בשלום אז יעלה על צמרת העץ וישמיע את קולו הנערך כקול הדרשן בדברו (תו"ט לאברמ', העוף 221).