* 1, הבאי, — דבר שעֹבר את הגבול הראוי, גבול האפשרות, Uebertreibung; exageration ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסים (נדר' ג א). נדרי הבאי אומר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים (שם ב). נדרי הבאי מותרין שבועות הבאי אסורין היכי דמי שבועות הבאי וכו' באומר יאסרו פירות העולם עלי בשבועה אם לא ראיתי בדרך הזה כעולי מצרים (גמ' שם כד:). אמר ר' אמי דברה תורה לשון הבאי2 דברו נביאים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי (תמיד כט.). — ובמשמ' °דברים בטלים, שאין בהם ממש: כי דברים אלה (שהנפש נעתקת מגוף לגוף וכו') הן הבאי והבל גדול (ר"א הנשיא, מגל' המגלה). הנעור בלילה ומחשב בלבו דברי הבאי (רש"י אבות ג ד). מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד אלא הן מוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן (רמב"ם ת"ת א יג). ולכן לא יתכן להמיר טוב ברע ולדבר נבלה שקר ורכילות והבאי (הוא, מכת' לבנו, דרך טובים). וזו שהוצרכנו לכתוב בחבורנו דברים שנראים דברי הבאי וכו' (קצור זכר צדיק, סד' החכ' וקור' העת' 92). — ואמר הפַּיָּט: אריה ביער דמיתי ונמשלתי בחובי, בטוי נואל מלתי לשון הַבַאי במקור נדפס 'הַבַּאי' (סליח' ב עי"ת, אריה).
1 משקל דִּמַי, פִּנַי, תִּנַי. אעפ"י שבכ"מ הכתיב כך מלא א, מ"מ אין ספק בדבר שזהו המשקל הרגיל של נל"י, והאלף אינו אלא במקום פתח. ואולי הוא משרש הבי ھبي בערב' שמשמעתו היא אבק המתרומם באויר.
2 ופרשו שם: דברה תורה לשון הבאי דכתיב ערים גדולות ובצורות בשמים, בשמים ס"ד אלא גוזמא, דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן תפוח והשקו את התמיד בכוס של זהב, דברו נביאים לשון הבאי דכתיב וכל עם הארץ מחללים בחללים וגו' ותבקע הארץ בקולם. ע"כ.