הַבְטָלָה

*, ש"נ, — כמו בַּטָּלָה: והמפנה לבו להבטלה1 הרי זה מתחייב בנפשו (אבות ג ד).


1 ונוסחתו (של הרמב"ם) היא להבטלה כן היא במשניות שלנו (רשב"צ דוראן, מג"א ג ד).

ערכים קשורים