פ"ע, עת' יֶהְבַּל, תֶּהְבָּלוּ, —  דבק בהֶבֶל, עסק בהבל:  וילכו אחרי ההבל וַיֶּהְבָּלוּ ולא אמרו איה יי' המעלה אתנו מארץ מצרים (ירמ' ב ה-ו).  ולמה זה הבל תֶּהְבָּלוּ (איוב כז יב).  — °ועשה אותו להבל:  ועל חטאים נפלאים מנעורי גדלתי, וילדותי ושחרותי אחריהם הָבַלְתִּי (רמב"ע, זמן הבלי, מחז' אויניון).

—  הָבַל בדבר, בטח בדבר הזה לשוא:  אל תבטחו בעשק ובגזל אל תֶּהְבָּלוּ (תהל' סב יא).

— הפע', הִהְבִּיל, בינ' מַהְבִּיל, מַהְבִּילים,  —  א) הִהְבִּיל את פלוני, גרם שפלוני יֶהְבַּל, שיבטח בהבל:  אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מַהְבִּלִים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יי' (ירמ' כג יו) . — ובמשמ' °החליט שהדבר הוא הֶבֶל: השער השני בשבח המוכיח, המהביל עניני העולם ומפיץ ומדיח (תחכמוני, ראש שער ב).  והתחיל לההביל להם השאלה ואמר אשר בקצה שדהו כלומר איני שואל ממנו השדה אלא המערה שהיא בקצה שדהו כלומר איני שואל ממנו השדה אלא המערה שהיא בקצה שדהו (צרור המור, חיי שרה).  היו יושבים לפניו גדולי המדינה היא בורגוש והיו מספרים בענין השמות והוא היה מהביל עניניהם והם הביאו ראיות רבות לאמתם (ר"מ נרבוני, מו"נ א סב).  שאם ידבקו בשם יתברך שישיגו החיים האמתיים וההתדבקות האמתי הוא לההביל עניני העולם הנפסד הזה ולאהבה את השם יתברך בכל לב ובכל נפש (נהר פישון, ואתחנן).  יראו ויבושו המהגים והמצפצפים בדברי התורה ומהבילים חכמת הדקדוק באמרם כי הלמוד בה אבוד זמן (הבונה, ריש קדוש', מובא בס' תעוד' בישראל א יד).  — ב) *התחיל להוציא הבל בכח פעולת האש:  אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום (ירמ' ב ה-ושבת א ו).