הַבְטָאָה

*, ש"נ, — שה"פ מן הִבְטִיא, כמו בִּטֵּא: ולא יחל דברו לעשות הבטאה כשבועה (ספרי מטות קנג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים