* 1, ת"ז, לנק' הֲגוּנָה, מ"ר הֲגוּנים, הֲגוּנות, — ראוי, נכבד, חשוב, würdig; digne; worthy, fit : מלך רשע אתה ואין אתה הגון שיעשה נס על ידך (ספרא אמור קלז).  אני אלך שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו (ב"מ נט:).  כל השונה לתלמיד שאינו הגון נופל בגיהנם (חול' קלג.).  אין  מלמדין תורה אלא לתלמיד הגון נאה במעשיו (רמב"ם, ת"ת ד א).  כל בית ישראל שהוא הגון שכינה עמהם (הוא, סנה' ג ז).  — ולנק' °הֲגוּנָה: שאליעזר עבד אברהם השלוח לקחת אשה הגונה ליצחק אבינו בקש מהשם שיזמין לו אשה ראויה כמוהו (מלמ' התלמיד', חיי שרה).  — הָגוּן פלוני לפלוני ועל פלוני: אמר לו הקב"ה למשה משה הגון עליך בצלאל אמר לו רבש"ע אם לפניך הגון לפני לא כל שכן וכו' הלך ואמר להם לישראל הגון עליכם בצלאל אמרו לו אם לפני הקב"ה הוא הגון ולפניך הוא הגון לפנינו לא כל שכן (ברכ' נה.).  — וְהָגוּן לדבר פלוני: עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל (יבמ' עו:).  ותרא אתו כי טוב הוא וכו' הגון לנביאות (סוט' יב.).  למלך שהיה לו בת אחת ובא אחד ותבע בה ולא היה הגון לה וכיון שבא אחר שהיה הגון לה ותבע בה אמר קומי הנהרי (שבא) נהוריך (פסי' דר"כ, קומי אורי).  כי אינו הגון מצד שנותיו וכחו לזה עדין (להמית מלך) (ר"י אברבנאל, שופט' ח כא).  —  ודברים לא בע"ח: מכאן לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו (ברכ' לא:).  אמרה (הלבנה) לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אמעט את עצמי (חול' ס:).  שהסנדל יש לו שתי תרסיות וכו' וכשנפסקה חיצונה אינו הגון שוב לתקנו (רש"י שבת קיב.).  — ואמר הפיטן:  אנשי אמונה אבדו ואין הגון להמציא תרופה (סליח' מנח' יוה"כ, אנשי אמונה).  — ומ"ר: מעשה באשה אחת שהיצר לה בנה אמרה קונם כל מי ששילח עלאי איני מחזירתו וידעו בה שני בני אדם שאינן הגונין וקפצו עליה (תוספתא ב"ק ח יו).  — ואמר הפיטן: ונתערבו דמי אחים ואחיות, ודמי חתנים וכלות, ודמי חכמים וחכמות, ודמי הֲגוּנִים וַהֲגוּנוֹת (סליח' ער"ה, אנא הבט).  ודברו אליו דברים הגונים מה הגונים שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה ועמד ואמר שישאנה לו אומרים לו כלך אצל כמותך (ספרי, תצא רצ).  — ובלי מתֹאר לפני פעל כעין תה"פ, במשמ' דבר הגון הוא: כלום הגון להם שתתן להם ותהרגם (ספרי, בהעלותך צה).