הֲגוּנוּת

°, ש"נ, —  סגולת מה שהוא הגון:  התיקונים והיפויים על צד ההגונות וההשמנ' (נופ' צופ', מסיר ליאון ב י).  וסבל ההתעמלות ההגונות היא שררת הנפש ונצחונה בערך אל הדברים בלתי הגונים ובלתי תועלתיים (שם יד). שראוי ליכנס בסכנה בעד האבות וכו' שנאהב אותם לפי המשפט ונרגיל חלקי ההגונות (שם). ומה שקראוהו הגונות ויראת חטא הוא דבר רע נשחת נתעב ונאלח (שם).

חיפוש במילון: