*, ש"ז, —   מה שהוא הגון וראוי וכשר, Schicklichkeit; convenance; convenience:  שלשה שאלו שלא כהוגן לשנים השיבו כהוגן ואחד השיבו שלא כהוגן ואלו הן אליעזר עבד אברהם ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי (תענ' ד.).  בשר ששאלו (ישראל במדבר) שלא כהוגן ניתן להם שלא כהוגן לחם ששאלו כהוגן ניתן להם כהוגן (יומ' עה.).  לאדם נאמן שהיה בעיר וכל בני עירו היו מפקידין אצלו שלא בעדים ובא אדם אחד והפקיד לו בעדים פעם אחת שכח והפקיד אצלו שלא בעדים אמרה לו אשתו בוא ונכפרנו אמר לה וכי מפני ששוטה זה עשה שלא כהוגן אנו נאבד את אמונתינו (ע"ז נה.).  אמר רבי בשביל שוטה זה שעשה שלא כהוגן (שמכר טרפה לנכרי למוכרה במקולין) אנו נאסור כל המקולין (חול' צה.).  לא עשיתי כהוגן הקדמתי שלומו של חזקיהו לאלוהו (מד"ר שה"ש. מצאוני).  ואם תעלה על דעתך שלא עשיתי כהוגן למדני ואני עושה (תנחומא וירא י). —  ובמשמ' °כתקונו, בדיוק:  רק לא נדע עיקר כל האותיות כהוגן בעבור חסרון דעתנו (ראב"ע, צחות יח:). —  °והתכונה הנכונה:  מפשטי ההלכות והוגן הסוגיות (הקד' רמב"ן למלחמ').