°, ש"נ, — שה"פ מן הֵגֵן:  להיותו מגן מכל החולקים והלוחמים על המחזיקים בתורתו ובלבד לחוסים בו והמבקשים הגנתו והם הסומכים בדבריו (מלמ' התלמיד', בראש').