הֲגָסָה

°, ש"נ, — שה"פ מן הֵגִיס, גּוּס: שהסחיטה מצרכי כיבוס היא כמו שההגסה מצרכי הבשול (רמב"ם שבת ט יא).  אבל צמר ליורה אעפ"י שקלט הצבע אסור להגיס בו שעין הצבע מתוסף לעולם ע"י הגסה וכן עושין הצבעין מגיסין תמיד בה (הלבוש או"ח, שבת שיח יח). וע"י רוב הבישול של כל הלילה וההגסה שעושים אחר כך מתמעכים הפולים (גינת ורדים, יו"ד א יח). 

חיפוש במילון: