1, פ"ע, עת' יְהוּא, — כמו היה: מקום שיפול העץ שם יְהוּא (קהל' יא ג).  — ונצטמצם עוד בעתיד *אהא, תהא, יהא: הריני נזיר ע"מ שאהא שותה יין ומיטמא למתים (נזיר ב ד).  מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה ואמרה אם יבא בני מן המלחמה בשלום אהא נזירה שבע שנים (שם ג ו).  אמר להם אהא בשלום אני ואתם (יומא סו:).  למחר אהא לפניך בתענית יחיד (תענ' יב:).  לא איפטר מן העולם עד שאהא נזיר (נדר' ג:).  וכן אם אחז בשערו ואמר אהיה נאה או אהא מכלכל או אהא מסלסל (רמב"ם נזיר' א ו).  כיון שהיא נותנת את המים מגבהת חלתה ובלבד שיהא שם חמשה רבעי קמח (חלה ג א).  הבונה כמה יבנה ויהא חייב (שבת יב א).  בשביל שיהא שמור (שם כב ד).  הכל יהא מונח עד שיבא אליהו (ב"מ ג ד).  כותבין גט לאיש אעפ"י שאין אשתו עמו ושובר לאשה וכו' ובלבד שיהא מכירן (ב"ב י ג).  ובלבד שיהא ממש בדבריו (סנה' ו ב).  הריני נזיר לכשיהא לי בן (נזיר ב ט).  כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע (נדה ה ח).  שלשה אילנות בתוך בית סאה וכו' כמה יהא ביניהם (תוספתא שביע' א א).  לעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה (ברכ' ו:).  מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף (שבת לא:).  שחרית בעל הבית עומד ואומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר (ב"ק סט.).  שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חבירו ואומר שלי הוא (ב"מ ג.).  סלע שנפסלה והתקינה שיהא שוקל בה משקלות טמאה עד כמה תיפחת ויהא רשאי לקיימה (שם נב.).  מעשה ועמדו קינים בירושלם בדינרי זהב אמר רשב"ג המעון הזה אם אלין הלילה עד שיהא בדינרין (של כסף) (ב"ב קסו.).  המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי (נדה יג:).  ועוד יהא אדם שמח בייסורים יותר מן הטובה שאלו אדם בטובה כל ימיו אין נמחל לו עון שבידו ובמה נמחל לו ביסורים (ספרי ואתחנן לב).  לא יהא אדם ער בין הישנים וכו' ולא בוכה בין השוחקים (דא"ז ה).  אמר הקב"ה עד מתי יהא העולם מתנהג באפלה תבוא האורה (מד"ר בראש' ב).  אמר דוד ריבון העולמים כשאני עוסק בחקיך לא יהא רשות ליצר הרע להציץ בי (שם שמות יט).  למדתך תורה דרך ארץ שכשיהא אדם עושה מצוה יהא עושה אותה בלב שמח (שם ויקר' לד).  שתהא נידונית על שער העיר (ספרי תצא רלה).  אם זה זכר לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות (ברכ' ס.).  אמר תהא שדה זו מופקרת ליום אחד לשבת (נדר' מד.).  ושתהא אשה משכמת ושתהא אשה חוגרת בסינר (ב"ק פב.).  מלמד שקפלה הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב אבינו שתהא נוחה ליכבש לבניו (חול' צא:).  — ובמשמעה סתמית: מה יהא בדמים (ב"מ ב ז).  כל אתים שדרשת מה תהא עליהן (פסח' כב:).