1 רק בעבר', ובארמ' הוי.  בכנע' כמו בערב' ובאת' שמש למשמ' זו השרש כון. והנה סובר ברט, ES, 72, כי שני השרשים היה וכון היה עקר משמעתם ההכנה, ובחרו להן העברית והארמ' השרש היה במשמ' ההויה, והשרש כון במשמ' ההכנה, והכנענ' והערב' השרש כון לענין ההויה, והשרש הַיַא ھيَا במשמ' ההכנה והתכונה.  אבל אעפ"י שקצת תמוה הדבר שבמושג קדום כל כך תבדלנה לשונות האחיות ולא תשתמשנה כלן בשרש אחד, מכל מקום קשה כמו"כ להניח כי למושג קדום ועקרי זה לא הניחו הלשונות שרשים לכתחלה במשמעה העקרית והשתמשו במשמעות מושאלות.