הַטְמָנָה

*, ש"נ, —  שה"פ מן הטמין:  יחדן (את גיזי הצמר) להטמנה מטלטלין אותן (שבת נ.).  שזכר ההטמנה שתי פעמים (ר"י אברבנאל, יהוש' ב ד).  וענין הטמנת חמין תקנה גדולה היא ועונג שבת (שו"ת תמת ישרים ב  סט).  מנהגנו להטמין מערב שבת וכו' ואין אנו חוששין שמא יחתה בגחלים לפי שהטמנתנו היא לצורך מחר בשבת (תניא, הטמנה יב).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים