הִי
1, — מלת קריאה ליגון ומספד וקינה: ויפרש אותה (את המגלה) לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה וָהִי (יחזק' ב י). וכשמת (הלל) אמרו עליו הי2 חסיד הי עניו תלמידו של עזרא (סנה' יא.). וכשמת (שמואל הקטן) אמרו עליו הי חסיד הי עניו תלמידו של הלל (שם). — ואמר המליץ: מבטן קבריכם אתם ענוני, מכנף הארץ הי גדול השמיעו (יל"ג, הוי אח).
1 י"א שהוא מקוצר מן נְהִי, עי"ש נְהִי.
2 כך בנוסח' הבבלי, וכן בפרוש הר"ח. ובירוש' (סוט' ט כד:) הוי.