הִיג
*1, ש"ז, מ"ר הִיגִים, — מין ממיני הקוצים, והוא מאכל לעגלים, Alhagi Camelorum (Poss: שנה עלתה ושנה נפקה ולא היו עולין לפעמי רגלים והיו הדרכים מעלין היגין2 (מד"ר איכ', פתיח' רבי נחמן), מסככין בהיזמין ובהיגין אביי אמר בהיזמין מסככין בהיגין ולא מסככין (הלכ' פסוק' לר' יהוד' גאון, הלכ סוכ'). היגים וקוצים (ילקוט ישע' שב). — ועי' *אָגֶה.
1 בערב' חַאג' خاج, לפי דעת פליש' מן חיג' حيج בערב', הקיף וסגר, מפני שמשתמשים בקוץ זה לסיגים, ויגדל בסוריה (בוסת נבאת סוריה ופלשתין, סי' מג). וכך עמנ' לו (104 § .Pfln). בארמ' היגא, היגתא. בסור' חגא, חגתא. —
2 וכן בכ"י מ' בערוב' לד: היגין במקום הגין שבנוסח', ואגין שבירוש' כלא' ל. והאגא שבתוספתא שבי' ה. ובארמ' היגי (ב"ק קיט:). דגדיר ליה בהיזמי והיגי (ע"ז מז: כ"י מ, ובנוסח' הינגי).