הַכְלָמָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הִכְלִים:  לפי שעם ההכלמה תתבטל ותסור אדמימות הפנים (ר"י אברבנאל, נחל' אבות ג).  באשר ירגישו בפעולותיהם מן התועלת יתחרטו מן ההכלמה ויבקשו מהם מחילה ויתנצלו במה שעבר (נופ' צופ', מסיר ליאון ג ב).

חיפוש במילון: