הַכְזָבָה
°, ש"נ, — שה"פ מן הכזיב: כי כל דבר שנודעה אמתעו במופת אין מחלוקת בו ולא הכזבה ולא מניעה (ר"ש א"ת, מו"נ א לא). הדעת ההוא לא יסתור יסודי התורה ולא תמשך אחריו הכזבת האותות וכו' במענים מגונים יקבצו ההכזבה והבטול לכל פשוטי התורה אשר אין ספק בהם למשכיל (שם ב כה).