הַכְזָבָה

°, ש"נ, —  שה"פ מן הכזיב:  כי כל דבר שנודעה אמתעו במופת אין מחלוקת בו ולא הכזבה ולא מניעה (ר"ש א"ת, מו"נ א לא).  הדעת ההוא לא יסתור יסודי התורה ולא תמשך אחריו הכזבת האותות וכו' במענים מגונים יקבצו ההכזבה והבטול לכל פשוטי התורה אשר אין ספק בהם למשכיל (שם ב כה).

חיפוש במילון: