הָכַר
1, פ"ע, הָכַרְתִּי, עת' תַּהְכַּר, תַּהְכְּרוּ, — הָכַר לו, הראה לו פנים של זעם, התנהג אתו בגסות, בקושי, בזלזול, rauh u. verächtlich behandeln; traiter qqn. sevèrement; treat raughly a. w. scorn: עד אנה תגיון נפשי ותדכאונני במלים זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תַּהְכְּרוּ לי איוב יט ב-ג.
1 בערב' כַהַר کَھَر, ,הראה לאדם פנים זועמים וחַכַר حَکَر זלזל אותו. וכבר פרש ריב"ג מלה זו עפ"י לשון הערב' ואמר: והלשון הזה אצל הערב' נופל על התמיהה הגדולה.