°, ש"ז, — הֶכֵּרוּת שיש בין שני אנשים, שהם יודעים ומכירים זה את זה, Bekanntschaft; connaissance; acquaintance : האפיפיור אשר ברומי אשר שמענו מרחוק כי יש לאחינו שם ויושבי ארץ איטליה היכרות אצלו ודורש טוב לעמנו (כתב הגא' יהונתן לק"ק בורדוס, שנת תק"ה).  ורצה ליכנס לעשות היכרות עמו (ספורי מעש' להר"ן מ).  כי חפץ מאד לקנות לו הכרות כבודו ולבוא אליו בשאלת איזה פרטים לטובת בתי הספר (באר יצחק לריב"ל, מכת' והמתבר).  ולעשות לו היכרות עם איש (גוטלבר ממצרים 103).