*, ש"נ, —  שה"פ מן הכיר:  מעוברת משיודע עוברה וכמה הכרת העובר סומכוס אומר משום ר"מ שלשה חדשים (נדה ח:).  כי המדה הזאת (הדאגה)  נראית על הפנים וניכרת בה הכרה גמורה (רשב"ג, תק' מדות הנפ' לז).  הנה הוא אומן גדול בהכרת האבנים וציורם (שבט יהודה לב).  — ועצם כח הרוחני שבבע"ח להכיר ולדעת דברים, Erkennungsvermögen; cognition; perceptive faculty:  הא למדת שראייה כזאת הכרת לב היא (פי' י' הדברות לנסי בן נח הקראי).  זאת ההכרה הנמצאת בנו אשר היא הנכבדת מן העניינים הנמצאים בנו (ר"ש א"ת, מו"נ א פב).  ושפלות מי שנדחק בה מבלי הכרה ומאין ידיעה (ריב"ג, הקד' הרקמה).  מי שדעתו חלושה והכרתו מועטה (שם).  ומעוט הכרתם במצוקות בעלי החברים ודחק אנשי הסדורים (שם). ואעפ"י שאינן (הבהמות) בני דעת בכח ההכרה שיש בהם לרחק מן הנזק ולקרב אל התועלת יכירו מי שייטיב להם תמיד והם הבעלים (רד"ק ישע' א ג).  — *הַכָּרַת פנים, א) סימנים שע"י אפשר להכיר הפנים:  מחוטמו ממקום הכרת פניו (ירוש' סוט' ט כג ד).  והזזתי את ראשו וראיתיו מת והכרתי אותו בטביעות עינא שהיה משה אשכנזי הנזכר ומהכרת פניו וחוטמו שהיה עקום (שו"ת תורת אמת טו).  — ב) °חכמת הַכָּרַת פָּנִים, שלפי שרטוטי הפנים שופטים על תכונת האיש וגורלו Gesichtskunde; physionomie; =my:  והוא רבי ישמעאל של היכלות והכרת פנים ומעשה מרכבה כי ידע סודותיהם עד שהיה ראוי למדרגה קרובה מהנבואה (כוזרי ג סה).  — °עשה הַכָּרָה עם:  חפצי לעשות הכרה עם האיש הזה וכו' כי צורך לי לעשות עמו הכרה מכמה טעמים (באר יצחק לריב"ל, תרגום מכתב).  — °הַכָּרָה פנימית, השתמשו במלה זו החדשים במשמ' הרגש הפנימי של הנפש במה שטוב או רע, Gewissen; conscience.