הַלְבָּשָׁה

, ש"נ, — א)  שה"פ מן הִלְבִּישׁ.  במקומות שנוהגים שעושים הלבשה לנערים  (עולת תמיד על או"ח כרג ד).  — ב). הַלְבָּשַׁת מעות בסחורה, ר"ל הכנסת מעות מזומנים בקניית סחורה, investement:  תמכר כל הסחורה הנז' ותבוא הלבשתה לידו או ליד קרובו (שו"ת מהרשד"ם, חו"מ נו).  שכבר החליף הגוי הסחורה ושלח ההלבשה לאחיך וכו' אתה תחסירהו פה באומרך שנאבד בהלבשה שבא משם (שם).  הפסיד שמעון בהלבשת המעות יותר ממה שהיו קודם ההכרזה שאז הלביש הוא מעותיו בשעת עליית שערים (שו"ת ר"מ אלשיך קכט).  ראובן שלח למצרים על יד פקידו לוי קצת בגדים לעשות בהם כרצונו במצרים ולא עלה ביד לוי לעשות מהם שום מכר או הלבשה וכו' הלך ונתייעץ עם יששכר הנפקד ואמר הנה זאת מצאתי הכר נא אם אעשה הלבשה זאת אם לאו כי לא מצאתי עד הנה להלבישם רק עם זאת ואם לא יכשר בעיניך אשיבה ידי לבטל ההלבשה הזאת (שו"ת לחם רב קז).  ראובן תושב עיר צידון היה לו פקיד בעיר ויניציאה שהיה שולח כל סחורותיו לידו כל הימים והפקיד היה מוכרם והיה חוזר לשלוח לו ההלבשה לעיר צידון וכו' וימכרם וישלח הלבשתם ליד ראובן וכו' ושלח יששכר אגרת לראובן להודיעו שהיה שולח לו הלבשתו וכו' לעיר צובה באופן שהוכרח ראובן ללכת לעיר צובה לקבל הלבשתו מיד זבולון (שם קפא).  ולהלביש המעות בסחורות אחרות וכו' ומכר הבגדים ושלח ההלבשה לראגוזה (מהרש"ך א י). — ובמשמ' הלבשת בגדים הרשמים לאדם שנכנס במשרה מהמשרות, ועם זה עצם הַכְנַסָתָ הפקיד בפקודתו.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים