°1, ש"ז, כנ' הִלִּי, הִלּוֹ, — הופעת האור, Schein; clarté; sheen:  פרש ענן להאהילי, מגיה בליל הִלִּי, פנוקים שלש האכילי, דודי לי (יוצר שבת חוהמ"פ, אהוביך).  זהרי נפשי יגלו מֵהִלּוֹ, מוקדי רשפם יחצבו מקולו (ר"י הלוי, אופ' לסוכ', יה).  — ואמר המליץ: ואשא עיני וארא על פני המדבר שבע נערות, כשפע מאורות, הארץ מאירה מהלם, ושכן עליהן אור נעלם (תחכמוני, שער כ).  — ומ"ר: שיתנוצצו על שוכני הארץ הילים ומאורים עד אין מספר (תגמ' הנפ' א ד).