1, — מלת רמז המקום והזמן, במשמ' אֶל הרחוק מפה או מהמזמן הנכחי, weiterhin; plus loin; farther: ויאמרו גש הָלְאָה (בראש' יט ט).   וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הָלְאָה כי קדשו (במד' יז ב).  וחלפת משם וָהָלְאָה ובאת עד אלון תבור (ש"א י ג).  הנה החצים ממך וָהָלְאָה (שם כ כב).  — ומֵהָלְאָה למקום פלוני, ר"ל אחרי המקום: ויט אהלה מֵהָלְאָה למגדל עדר (בראש' לה כא).  והגלתי אתכם מֵהָלְאָה לדמשק (עמוס ה כז).  סחוב והשלך מֵהָלְאָה לשערי ירושלם (ירמ' כב יט).  — וביחס להזמן: והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני וָהָלְאָה ירצה לקרבן (ויקר' כב כז).  מן היום אשר צוה יי' וָהָלְאָה לדרתיכם (במד' יה כג).  ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא וָהָלְאָה (ש"א יח ט).  אל עם נורא מן הוא וָהָלְאָה (ישע' יח ב).  כי אני יי' אלהיהם מן היום ההוא וָהָלְאָה (יחזק' לט כב).