, פ"ע, עת' תָּהֹל, תָּהֹלּוּ, — היה שוטה, משוגע, היה ליצן, ועשה מעשי שטות ושגעון וליצנות, thöricht, wahnsinnig s.;  être fou; be foolish: אמרתי לַהוֹלְלִים אל תָּהֹלוּ ולרשעים אל תרימו קרן (תהל' עה ה).  לא יתיצבו הוֹלְלִים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און (שם ה ו).  כי קנאתי בַּהוֹלְלִים שלום רשעים אראה (שם עג ג).

— פוע' הוֹלֵל, יְהוֹלֵל, —  עשהו להולל, עשהו לשוטה, zum Thoren machen; rendre qqn.sot; make foolish: מפר אתות בדים וקסמים יְהוֹלֵל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל (ישע' מד כה).  מוליך יועצים שולל ושפטים יְהוֹלֵל (איוב יב יז).  כי העשק יְהוֹלֵל חכם ויאבד את לב מתנה  (קהל' ז ז).  — מְהוֹלָל, עי' זה הערך. 

— התפו' הִתְהֹלֵל הִתְהֹלֲלוּ, =לָלוּ, יִתְהֹלֲלוּ, =לָלוּ, — נהיו הוללים, משוגעים, עשו מעשי שגעון, כמו שעושה אדם בשכרות, unsinnig werden;  devenir fou; become foolish: קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם ושתו והתגעשו וְהִתְהֹלָלוּ מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם (ירמ' כה יה=יו).  כוס זהב בבל ביד יי' משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יִתְהֹלְלוּ גוים (שם נא ז).  — וכמו"כ לענין המרוצה של הרכב בשעת מלחמה: עלו הסוסים וְהִתְהֹלְלוּ הרכב ויצאו הגבורים (ירמ' מו ט).  בחוצות יִתְהוֹלְלוּ הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו (נחו' ב ה).  — ב) הִתְהֹלֵל בְּדָבָר, השקיע את עצמו בשגעון בדבר זה: כי ארץ פסילים היא ובאימים יִתְהֹלָלוּ (ירמ' נ לח).  — ג) התחפש והראה א"ע כמו הולל, כמו משוגע, sich unsinnig stellen; feindre la folie; to feign madness: וישנו (דוד)  את טעמו בעיניהם וַיִּתְהֹלֵל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אותו אלי (ש"א כא יד=יה).