מקור כמו שֵׁם, כנוי לשירי תהלה, ובפרט מזמורים שתחלתם הַלְלוּיָה:  ויענו בְּהַלֵּל ובהודת ליי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל (עזרא ג יא).  והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יי' אשר עשה דויד המלך להדות ליי' כי לעולם חסדו בְּהַלֵּל דויד בידם (דהי"ב ז ו).  קראו את ההלל אם גמרו שנו ואם שנו שלשו (פסח' ה ז).  רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול וכו' ולמה נקרא שמו הלל הגדול א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה (גמ' שם קיח.).  פסלו של מיכה עומד בבכי וישראל אומרים את ההלל (שם קיז.).  באחד בניסן לא היה בו מעמד מפני שיש בו הלל וקרבן מוסף (תענ' כח:).  שמונה עשר יום בשנה יחיד גומר בהן את ההלל (שם). שאין אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ (מגי' יד.).  — °ומ"ר:  ולא היה שחיטת פסחיהן מארכת בכדי קריאת שלש הללות (רש"י סוכ' נד:).  וישובו (חיל יהודה המכבי)  בתודות ובהללות (שריד ופליט מספ' החשמונ', קובץ על יד ז).  — °וכנוי לארבע מיני הלולב:  ענה טועני מיני הִלֵּלוֹת, היחידים לך יושב תהלות (הוש' יום א', ענה אתוים).