° , ש"נ, —  שה"פ מן הִסְבִּיר, הַסְבָּרַת פָּנִים: השער השני הרצון והסברת הפנים (רשב"ג, תקון מד' הנפ' כה).  וכן הזהיר שלמה ע"ה על האדם שישתדל אחר רצון המלך ושתהיה לו הסברת פניו וכו' המשיל רצונו (של מלך) והסברת פניו לטל שהוא מפריח ומגדל הצמחים (ר' בחיי, וישב).  ונצטוינו בו (בהגֵר) להאכילו ולהשקותו ולהסביר לו פנים והסברת פנים חשובה לו מן הכל וכו' שיהיה אותו מתק והסברת פנים מעצת נפשו השכלית דרך אהבה וחיבה (הוא, כד הקמח, גֵר).  יכנס תחת טוב מדת הענוה הבשת והכלמה והסברת פנים והסכל וטוב הלב וכו' הסברת הפנים הוא ההתיאש מקצת מה שיש בו לאדם זכות ברצון ובטוב לבב (מאזני צדק, אלגזלי 107).  ויאמרו הסברת הפנים אות אמת על מה שבנפש (שם 124).  הסברת פנים הוא אות נאמן על הנדיבות כמו הנצנים שהם אות נאמן על הפרי (בן המלך והנזיר ח).  שהיה מדרכם שיטו השומעים אל האזנה וההשמעות והסברת הפנים למדבר (נופ' צופ', מסיר ליאון א יב).